חוק חופשה שנתית מעגן את אחת הזכויות הבסיסיות של כל עובד - הזכות לצאת לחופשה בתשלום. החוק מבסס ומגדיר את הזכות הזו וקובע את הדרכים ליישומה. בין היתר קובע חוק חופשה שנתית כמה ימי חופשה מגיעים לכל עובד, באיזה אופן מחושבים ימי החופשה, מהן חובות המעסיק בהקשר של ימי חופשה לעובד וכיצד ניתן לפעול במידה והמעביד לא מעניק לעובד את ימי החופשה להם הוא זכאי.
בין היתר קובע חוק חופשה שנתית כמה ימי חופשה מגיעים לכל עובד, באיזה אופן מחושבים ימי החופשה, מהן חובות המעסיק בהקשר של ימי חופשה לעובד וכיצד ניתן לפעול במידה והמעביד לא מעניק לעובד את ימי החופשה להם הוא זכאי.
אילו עובדים זכאים לחופשה שנתית?
כל עובד שכיר, לרבות עובדים בשכר יומי ובשכר שעתי, ואף בני נוער, זכאים לצאת לחופשה שנתית, שמשכה (מספר ימי החופשה) מחושב לפי הקבוע בחוק.
כמה ימי חופשה מגיעים לכל עובד שכיר?
על כמות ימי החופשה השנתית המגיעים לכל עובד משפיעים, על פי החוק, שני פרמטרים: היקף משרתו של העובד והוותק שלו. ככלל, כל עובד צובר ימי חופשה ויכול לממשם במועד ובאופן הקבועים בחוק. לפי סעיף 3 לחוק לעובד מגיעים על כל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, עבור כל אחת מ-5 השנים הראשונות, כ-16 ימי חופשה; עבור השנה השישית, כ-18 ימי חופשה; עבור השנה השביעית, כ-21 ימי חופשה; ובמהלך השנה השמינית, ובשנים אחריה, העובד צובר יום חופשה נוסף עבור כל שנת עבודה. חשוב לציין כי יש "תקרה" לצבירת ימי החופשה: עובד לא יכול לצבור יותר מ-28 ימי חופשה שנתית.
כיצד מחשבים את ימי החופשה השנתית המגיעים לכל עובד?
כאשר בוחנים את היקף המשרה ואת הוותק של העובד מתייחסים למספר ימי העבודה שעבד העובד באותה שנה והאם עבד לכל אורכה או רק חלק מהשנה. נתונים אלה משפיעים על צבירת ימי החופשה ולצידם יש לתת את הדעת גם לנתונים נוספים, כגון, מספר הימים בהם עובדים במקום העבודה (שבוע עבודה של 5 או 6 ימים), האם מדובר בעובד זמני או קבוע, והאם מדובר בעובדי קבלן או בעובדים שהינם בני נוער. כמו כן, ישנם עובדים בענפי עבודה מסוימים שזכאים ליותר ימי חופשה מעובדים "רגילים".
האם ימי היעדרות מהעבודה נחשבים כימי חופשה?
לא. ימי חופשה הם ימים בהם העובד יוצא לחופש לא מפאת מחלה או סיבה אחרת המאלצת אותו להיעדר מהעבודה. למעשה, סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, כולל רשימה מפורטת של ימי היעדרות שאינם נחשבים לימי חופשה ולא נספרים ככאלה; ולפיכך לא נגרעים מסך החופשה השנתית המגיעה לעובד.
ימים אלה כוללים: היעדרות בשל מילואים; היעדרות מפאת מחלה, חופשת לידה; היעדרות עקב שביתה או השבתה של מקום העבודה; היעדרות בעקבות אבל וכן היעדרות בשל ימי חג (אלא אם כן הוכרזו כימי חופשה) ועוד.
סעיף 10 לחוק קובע כיצד יחושבו דמי החופשה, כשלמעשה, המעסיק חייב לשלם לעובד עבור ימי החופשה "דמי חופשה" ששיעורם הינו בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד. עוד קובע החוק כי המעסיק נדרש לשלם את סכום דמי החופשה במועד הרגיל, אותו מועד בו אמור השכר להיות משולם לו העובד לא היה בחופשה
מהו השכר שמגיע לעובד בזמן שהייתו בחופשה?
סעיף 10 לחוק חופשה שנתית קובע כיצד יחושבו דמי החופשה, כשלמעשה, המעסיק חייב לשלם לעובד עבור ימי החופשה "דמי חופשה" ששיעורם הינו בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד. עוד קובע החוק כי המעסיק נדרש לשלם את סכום דמי החופשה במועד הרגיל, אותו מועד בו אמור השכר להיות משולם לו העובד לא היה בחופשה.
מתי ניתן "לנצל" את ימי החופשה?
ככלל, העובד יכול לבחור את מועד יציאתו לחופשה, בתנאי שהוא מודיע על כוונה זו מראש ובאופן הנדרש בחוק. אולם, מאידך, המעסיק רשאי לבחור את המועד בהם יאושר לעובד לנצל את ימי החופש שלו. קביעה זו איננה שרירותית: הזכות לחופשה שנתית מעניקה לעובד זכות לצאת לחופשה בזמן שהוא בוחר, בכפוף לרצון המעסיק. המעסיק מצידו מחויב להתחשב בבקשה של העובד לחופש, ואם הוא בוחר לסרב לה, על הסירוב להיות מנומק, הגיוני וסביר. חשוב לציין כי החוק מגדיר ימים בהם אסור למעסיק לסרב לבקשת העובד לחופשה. כמו כן, יש למעסיק זכות להחליט על "חופשה מרוכזת".
מהי חופשה מרוכזת?
"חופשה מרוכזת", כשמה כן היא: ימי החופשה מרוכזים לתקופה אחת, כשלמעסיק יש הזכות להחליט לגבי מועד היציאה לחופשה וכן על משך החופשה. החוק מתיר למעסיק לכפות על העובדים לצאת לחופשה מרוכזת, בתנאי שהודיע על כך מראש; ובמידה שאורך החופשה עולה על 7 ימים, ההודעה חייבת להינתן בהתראה של לפחות 14 יום לפני מועד היציאה לחופשה. אם משך החופשה המרוכזת לא עולה על 7 ימים, אין חובה על המעסיק לתת הודעה מוקדמת. עוד חשוב לציין כי לא ניתן לחייב עובדים שלא צברו מספיק ימי עבודה לצאת לחופשה מרוכזת אם אינם מעוניינים בכך.
החוק מגדיר מספר מצבים בהם העובד זכאי לבחור את מועד החופשה שלו כשלמעסיק אסור להתנגד לבחירתו. מקרים אלה כוללים, בין היתר, באחד מ"ימי הבחירה": אלה הם ימים שהחוק הגדיר כימים בהם העובד זכאי לצאת לחופש. על רצונו "לממש" את יום הבחירה חייב להודיע העובד למעביד לפחות 30 יום מראש
באילו ימים מחויב המעסיק לאשר חופש לעובדיו ואין לו זכות לסרב לבקשתם?
החוק מגדיר מספר מצבים בהם העובד זכאי לבחור את מועד החופשה שלו כשלמעסיק אסור להתנגד לבחירתו. מקרים אלה כוללים, בין היתר, באחד מ"ימי הבחירה": אלה הם ימים שהחוק הגדיר כימים בהם העובד זכאי לצאת לחופש. על רצונו "לממש" את יום הבחירה חייב להודיע העובד למעביד לפחות 30 יום מראש.
גם יום בחירות מוקדמות במפלגה הוא יום בו זכאי העובד לחופש: עובד שהינו חבר מפלגה ובמפלגה מתקיימות בחירות יכול להודיע למעביד שבועיים מראש על כוונתו להשתתף בהן והמעביד מחויב לאפשר לו לצאת לחופשה בתשלום באותו יום.
לסיכום, הזכות של העובד לצאת לחופשה שנתית היא זכות חשובה ורצוי שהעובד יכיר בה וידע לפעול כדי למצות באופן מלא את זכויותיו כדי שלא יפסיד מנוחה או שכר.
