חוק הקנאביס, המכונה גם "חוק אי הפללת משתמשי קנאביס", מהווה למעשה הוראת שעה. כלומר: חוק לכל דבר ועניין, שתוקפו מוגבל בזמן, לרוב כדי לבחון את אופן יישומו והשלכותיו במציאות היומיומית. הוראת השעה בדבר אי הפללת משתמשי קנאביס נכנסה לתוקף ב-1 באפריל 2019 ותישאר בתוקף משך 3 שנים.
מה קובעת הוראת השעה, שזכתה לכינוי "חוק הקנאביס"?
הוראת השעה משנה את האופן בו מתייחסים בישראל לעבירת שימוש בקנאביס. דבר החקיקה המרכזי בנושא שימוש בסמים בישראל, הוא פקודת הסמים המסוכנים, המסדירה את כל ענייני השימוש, ההחזקה וההפצה של סמים בישראל. בין היתר, קובעת הפקודה מהם הסמים האסורים לשימוש ולהפצה ומה העונש שיוטל על מי שמפר את הוראות החוק.
הסם "קנאביס" (בלשון החוק: "קנאבוס") נמנה בסעיף 1 לפקודה, כאחד מסוגי הסמים האסורים לשימוש בישראל. על פי הפקודה, מי שעושה פעולה אסורה הקשורה בקנאביס (החזקה, מסחר, שימוש ועוד, כמפורט בפרק ג' לפקודה) עובר עבירה פלילית וצפוי לענישה.
חומרת הענישה תלויה בחומרת העבירה. שימוש עצמי, בהתאם לסעיף 7(ג) לפקודה, גורר ענישה מופחתת מעבירת סחר (סעיף 13 לפקודה).
עם חקיקת הוראת השעה, המכונה "חוק קנאביס", נעשה תיקון לפקודת הסמים המסוכנים ושונתה מדיניות האכיפה כלפי מי שמשתמש בסמים קלים מסוג קנאביס. זאת, כל עוד מדובר בצריכה עצמית של הסם, בכמות קטנה ולא למטרות מסחר.
הוראת השעה משנה את האופן בו מתייחסים בישראל לעבירת שימוש בקנאביס. דבר החקיקה המרכזי בנושא שימוש בסמים בישראל, הוא פקודת הסמים המסוכנים, המסדירה את כל ענייני השימוש, ההחזקה וההפצה של סמים בישראל
האם מדובר בלגליזציה של סמים קלים?
ממש לא! החוק אינו חוק לגליזציה, משום שאינו מתיר שימוש בסמים. טועים גם אלה הרואים בחוק יריית פתיחה להליך לגליזציה של קנאביס. רבים מניחים בטעות כי החוק מתיר את השימוש בסמים קלים וכי מי שנתפס מחזיק או משתמש בקנאביס אינו עובר עבירה פלילית ולא יורשע בעבירה פלילית. עם זאת, המציאות שונה..
החוק אמנם שינה את התייחסות המשטרה ואת פעולות האכיפה והענישה ביחס למשתמשי קנאביס בישראל, אך החוק אינו מתיר שימוש בסמים קלים. כדי להבין מה בדיוק קובע החוק, כדאי להתייחס ל"אותיות הקטנות".
מה צפוי למי שנתפס כשברשותו קנאביס?
החוק אינו מבטל את היעדר החוקיות של המעשה. כלומר: מי שמחזיק כמות קנאביס לצריכה עצמית עדיין פועל בניגוד לחוק. הכמות המדוברת היא 15 גרם (סעיף 7 לפקודת הסמים).
עצם המעשה עדיין נחשב עבירה, אבל הענישה שונה. לפי החוק, כנגד מי שייתפס מחזיק קנאביס או משתמש בקנאביס לצריכה עצמית - כלומר בכמות שאינה עולה על 15 גרם (סעיף 7 לפקודת הסמים) - לא ייפתח הליך פלילי. העונש שיושת עליו תלוי במספר הפעמים שביצע את העבירה.
לפי חוק הקנאביס, על משתמש או מחזיק קנאביס שנתפס יושת קנס בלבד, בשלוש הפעמים הראשונות בהן נתפס מבצע את העבירה. גובהו של הקנס גדל על כל שימוש.
מהי הענישה הצפויה ?
לפי החוק, על משתמש או מחזיק קנאביס שנתפס יושת קנס בלבד, בשלוש הפעמים הראשונות בהן נתפס מבצע את העבירה. גובהו של הקנס גדל על כל שימוש. כך, אם מדובר בעבירה ראשונה של המשתמש, יושת עליו קנס בסך 1,000 שקלים. אם מדובר בעבירה שנייה, יושת עליו קנס בסך 2,000 שקלים (וכך גם בפעם השלישית)..
לעומת זאת, אם האדם נתפס מחזיק או משתמש בקנאביס כבר פעם רביעית, יוגש נגדו כתב אישום וייפתח נגדו הליך פלילי. חשוב לציין כי הטלת הקנסות אינה גוררת אחריה רישום פלילי. מעתה, אזרחים שומרי חוק שצרכו "פה ושם" קנאביס בשעות הפנאי, אינם מסתכנים בהליך פלילי בפעמים הראשונות, אלא בקנס, בעקבות עבירה מנהלית.
לסיכום: החוק אינו מתיר שימוש או החזקה של קנאביס, אך מפחית את האכיפה נגד מי שנתפס מבצע עבירה זו ומפחית את הענישה נגדו. בניגוד לעבר, אם אדם נתפס עם כמות קטנה של קנאביס, לא יינקט נגדו הליך פלילי, אלא יוטל עליו קנס מנהלי, אלא אם כן נתפס בביצוע העבירה כבר שלוש פעמים.
