חוק זכויות נפגעי עבירה נחקק בישראל בשנת 2001. חקיקת החוק היוותה הישג מבורך עבור מי ששאפו לתת לקורבנות עבירה פלילית להשמיע את קולם. לפי הדין הפלילי בישראל, כאשר אדם עובר עבירה פלילית, הוא פועל כנגד המדינה - והמדינה ממצה עמו את הדין.
חוק זכויות נפגעי עבירה שואף (ומצליח במידה רבה) לתת במה גם לקורבן, להגן עליו ולהבטיח את זכויותיו
נפגע העבירה: צלע חשובה במשולש
בעקבות ביצוע עבירה, המדינה באה חשבון עם הנאשם בביצוע העבירה. לאחר פעולות חקירה ואכיפה, המדינה מחליטה האם להעמיד לדין פלילי את החשוד בביצוע העבירה. כך, במסגרת מה שמכונה "משפט פלילי" או "הליך פלילי", ניצבים משני צדי המתרס הנאשם (מי שמואשם בביצוע העבירה); ומנגד, המאשימה, מדינת ישראל. במצב דברים זה, לא ניתן מקום לצלע חשובה נוספת: הקורבן, מי שכלפיו בוצעה העבירה, מי שנפגע ממבצע העבירה. חוק זכויות נפגעי עבירה שואף (ומצליח במידה רבה) לתת במה גם לקורבן, להגן עליו ולהבטיח את זכויותיו.
החוק מגדיר מיהו נפגע העבירה וכולל בתוכו מספר מנגנונים, שיבטיחו את צמצום הפגיעה בנפגע העבירה, תוך הגדלת מעורבות נפגע העבירה, ככל הניתן, בהליך המשפטי
כיצד מגן חוק זכויות נפגעי עבירה על הנפגעים?
החוק מגדיר מיהו נפגע העבירה וכולל בתוכו מספר מנגנונים, שיבטיחו את צמצום הפגיעה בנפגע העבירה, תוך הגדלת מעורבות נפגע העבירה, ככל הניתן, בהליך המשפטי. כל זאת, מתוך שאיפה לשמור על זכויותיו ולכבדן. למעשה, החוק קובע זכויות של נפגע עבירה ומטיל חובה על הרשויות המעורבות, שנציגיהן נדרשים לקיים את הזכויות הללו, בעת מיצוי הדין עם מבצע העבירה.
מלבד המקרים הברורים של נפגעי עבירה, דוגמת קורבן אונס, יש גם הכרה בנפגעים "משניים", דוגמת בני משפחתו של אדם שנרצח - בן זוג, בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות של המנוח
מיהו נפגע עבירה?
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה 2001 (סעיפים 1-2 לחוק), נפגע עבירה הוא אדם שנפגע ממעשה עבירה באופן ישיר. מלבד המקרים הברורים, דוגמת קורבן אונס ואנס, יש גם הכרה בנפגעים "משניים", דוגמת בני משפחתו של אדם שנרצח. בני משפחה שיוכרו במקרה כזה כנפגעי עבירה, בעלי זכויות מכוח החוק, הינם בן זוג, בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות של המנוח.
טרם החוק, נפגע העבירה, לא רק שלא יכול היה להשפיע על שאלת העמדתו לדין ו/או הרשעתו של מבצע העבירה, אלא שפעמים רבות הוא כלל לא היה מעורב בהליך, ואף לא ידע מה צפוי להתרחש
אילו זכויות מעניק החוק לנפגע עבירה?
הזכויות המוענקות למי שיוכרו כנפגעי עבירה, מכוח החוק, מתמקדות בהיבטים רבים של ההליך הפלילי, על שלביו השונים. טרם החוק, נפגע העבירה, לא רק שלא יכול היה להשפיע על שאלת העמדתו לדין ו/או הרשעתו של מבצע העבירה, אלא שפעמים רבות הוא כלל לא היה מעורב בהליך, ואף לא ידע מה צפוי להתרחש ומהן הסיבות להתרחשויות המגוונות. עתה, הודות לחוק זכויות נפגעי עבירה, הנפגעים זוכים למעמד חשוב ומוגן. בפועל, הם מהווים נדבך חשוב בהליך המתקיים לבירור העבירה.
הזכויות של נפגעי העבירה רבות ומגוונות. זכויות אלה קיימות בכל אחד משלבי ההליך הפלילי. החובה לכבד את הזכויות האלה ולנקוט צעדים הדרושים להבטחת הזכויות, מוטלת על כל הרשויות המעורבות, לכל אורך הדרך: החל משלבי החקירה, עבור בשלבי הבירור המשפטי, וכלה בזמן הענישה ואף לאחר שחרורו של העבריין מהכלא עם מיצוי עונשו.
במהלך ההליך הפלילי, נפגע העבירה זכאי להגנה על חייו ובריאותו. ההגנה מקיפה והיא גם מפני העבריין (החשוד, הנאשם, הנידון) וגם מפני שליחים שלו
זכויות נפגעי עבירה: הגנה, ייצוג ופיצוי
הזכות לכבוד - הזכות לכבוד היא זכות נרחבת, הכוללת בחובה היבטים רבים של זכויות נפגע עבירה. מכוח זכות בסיסית זו, נכללו בחוק זכויות נפגעי עבירה זכויות רבות, במטרה להבטיח שכבודו של נפגע העבירה יישמר באופן מיטבי, תוך שאיפה שנציגי הרשויות השונים יעשו ככל שניתן כדי להבטיח זאת.
תחת הזכות לכבוד, ניתן לכלול את סעיפי החוק והתקנות ה"מעצבים" את האופן הראוי, בו יש לחקור נפגע עבירה; הדרישה לסיים חקירה ומיצוי דין תוך זמן סביר (סעיף 12 לחוק); הדרישה להתאים את פעולות החקירה וההעמדה לדין, לגילו ומצבו של הנפגע ואת שימת הדגש על צרכיו. דוגמה בולטת בהקשר זה היא סעיף 14א לחוק, הקובע כי נפגע עבירות מין זכאי לבחור את מין החוקר שיחקור אותו.
הזכות להגנה (סעיף 6 לחוק) - במהלך ההליך הפלילי, נפגע העבירה זכאי להגנה על חייו ובריאותו. ההגנה מקיפה והיא גם מפני העבריין (החשוד, הנאשם, הנידון) וגם מפני שליחים שלו. נפגע העבירה יכול להבטיח את ההגנה האמורה, באמצעות קבלת צווי הגנה מגוונים, ובהם צו למניעת הטרדה מאיימת, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה ועוד.
הזכות לפרטיות (סעיף 7 לחוק) - כדי להגן על פרטיות הקורבן, החוק קובע כי לא יימסרו פרטים של נפגע עבירת מין או עבירת אלימות, אלא בהתקיים נסיבות המנויות בסעיף.
הזכות למידע ולמעורבות - תחת כותרת זו, ניתן לכלול מספר זכויות, להן זכאי נפגע העבירה בשלבי בירור הדין השונים. המשותף לזכויות אלה: ההתייחסות אל נפגע העבירה כאל "צד" בעל זכויות, שאינו צופה מהצד, בלתי מעורב ונעדר השפעה.
קיימים מספר סעיפי חוק ותקנות, המאפשרים לנפגע העבירה לקבל מידע בשלבי ההליך השונים; ואף ליטול חלק פעיל ולהביע עמדתו בנסיבות מסוימות. בין הזכויות הללו, בולטות הזכויות הבאות:
הזכות למידע - החוק מטיל על הרשויות את החובה למסור לנפגע העבירה מידע אודות תלונות ושלבי חקירה (סעיף 8 לחוק); ובנוסף, חובה למסור הודעה לנפגע, בעת סיום חקירת המשטרה.
הזכות להביע עמדה - החוק מעניק לנפגע העבירה זכות להגיש ערר על סגירת תיק חקירה; זכות לעיין בכתב אישום שהוגש (סעיף 9); זכות להיות נוכח במשפט, גם אם המשפט "בדלתיים סגורות" (סעיף 15); זכות להביע עמדה לגבי עיכוב הליכים ו/או הסדר טיעון (סעיף 17); זכות להשמיע עמדה בשלב הטיעונים לעונש (כדי להשפיע על מידת חומרת הענישה); זכות להביע עמדה בפני ועדת שחרורים (סעיף 19); זכות להביע עמדה בעת בחינת בקשת חנינה (הקלה בעונש) שהגיש מבצע העבירה (סעיף 20) ועוד.
לסיכום: חוק זכויות נפגעי עבירה הוא חוק חשוב ביותר, המבקש להבטיח כי נפגע עבירה יזכה להגנה, יקבל מידע וייהנה גם מפתחון פה ויכולת (גם אם מוגבלת) להיות מעורב בהליך הפלילי, כנגד מי שפגע בו. במקרים רבים, נעזרים נפגעי עבירה בעורך דין פלילי, כדי לקבל ייעוץ לגבי הזכויות המגיעות להם, נוכח מעמדם מכוח החוק. כל זאת, כדי להבטיח קיום של זכויות אלה ולפעול למיצוי הדין, אם לא קוימו במלואן.
* עו"ד יהלי שפרלינג עוסק במשפטי פלילי
