חוק לימוד חובה יותר מוכר בכינויו "חוק חינוך חובה חינם", כינוי אשר מגלם את עיקרי החוק שמטרתו היא להעניק אפשרות לקבלת חינוך לכל ילדי ישראל בחינם. את הגישה לחינוך, הנובעת מראיית חינוכו של אדם כזכות יסוד חשובה שיש להגן עליה ולהבטיחה, שואף המחוקק להבטיח באמצעות ההסדרים השונים הקבועים בחוק.
הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר
מהם עיקרי חוק חינוך חובה חינם?
החוק הוותיק, שנחקק כבר בראשית ימי מדינת ישראל והינו בין החוקים הראשונים שנחקקו בה, קובע במסגרת סעיף 7 (א) לחוק, שכותרתו "אחריות למתן חינוך חובה חינם", כך: "המדינה אחראית למתן חינוך חובה לפי חוק זה". בסעיף 4 לחוק שכותרתו "חובת לימוד סדיר" קובע החוק כי הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.
הלכה למעשה, סעיף זה מגלם את שלוש הקביעות המרכזיות בחוק:
הבטחת הזכות לחינוך - האחת, כל ילד ונער בישראל זכאים לקבל חינוך, קרי ללמוד במוסד חינוכי מוכר. ההגדרות של "ילד" ו"נער" ב"גיל לימוד חובה" השתנו עם השנים וכיום הזכות לחינוך והחובות העולות ממנה (הן חובת המדינה כלפי הילדים והן חובת ההורים כלפי המדינה והילדים) חלות בנוגע לילדים מגיל 3 ועד סיום כיתה י"ב.
הטלת אחריות על ההורים - השנייה, הזכות לחינוך מטילה אחריות על ההורים של הילדים והנערים הזכאים לחינוך לשלוח אותם למוסד חינוכי מוכר. הורים שלא ישלחו את ילדם למסגרת חינוך מתאימה נדרשת עוברים על החוק ועשויים להיענש (סעיף 4(ב) לחוק). אחריות מוטלת לא רק על ההורים אלא גם על מעסיקים: סעיף 4(ג) לחוק קובע, כי מעסיק חייב לשחרר את העובד שהינו ילד או נער בגיל לימוד חובה, מהעבודה, בלי לנכות משכרו, בימים ובשעות המיועדים ללימודיו.
חינוך חינם - הקביעה המרכזית השלישית בחוק גם היא נגזרת מהזכות לחינוך המקים חובה על המדינה להבטיח לכל ילד ונער בישראל גישה למוסד חינוכי מוכר באמצעות עיקרון נוסף: לימודי חובה חינם. הפרק השלישי של החוק (סעיפים 6-9) מוקדש כולו לעניין הסדרת התשלומים הכרוכים בלימודים בגילאים הרלוונטיים ומאפשר גביית סכומים מוגבלים בנסיבות הקבועות בחוק.
העונש על אי שליחת הילד ללימודים כנדרש הוא קנס ואפילו מאסר. גם מעסיק שלא משחרר ילד או נער בגיל לימוד חובה ללימודיו צפוי לשאת בעונש דומה
מתי היעדרות מהלימודים תיחשב להפרת חוק לימוד חובה?
סעיף 4 (ז) לחוק לימוד חובה קובע, כי במקרה בו ילד בגיל לימוד חובה או נער בגיל לימוד חובה, הרשום במוסד חינוך מוכר ובלי סיבה מספקת נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עד שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או נעדר מלימודיו שבעה ימי לימוד רצופים יש לראותו כמי שלא מבקר בבית הספר באופן סדיר.
מה קורה כאשר תלמיד לא מבקר במוסד חינוכי מוכר באופן סדיר כנדרש בחוק?
על פי סעיף 4 (ב) לחוק הורים אלה צפויים לשאת בעונש. העונש על אי שליחת הילד ללימודים כנדרש הוא קנס ואפילו מאסר. בהקשר זה יש לציין כי גם מעסיק שלא משחרר ילד או נער בגיל לימוד חובה ללימודיו צפוי לשאת בעונש דומה. באופן מעשי, כאשר תלמיד נעדר ממוסד לימודי מתקיים תהליך רב שלבי לבירור מצבו נציגי הרשות המקומית ממנהל החינוך ומהרווחה. אלה ימנו עובד סוציאלי ו/או ישלחו לביקורי בית קצין ביקור סדיר שיחוו דעתם על מצבו של הילד, על הצורך בענישת ההורים ועל הדרכים לאכוף ביקור שלו בבית הספר.
יש מקרים בהם בית הספר מיוזמתו, בשל אלימות של התלמיד, מחליט להשעותו מחוק לימודיו. סעיף "איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים" בחוק אוסר על הרחקת תלמיד בשל הישגים לימודיים בלתי מספקים
מה כולל תהליך בירור ואכיפה של היעדרות תלמיד?
לפי סעיף 4 במקרה של היעדרות מהמוסד החינוכי נדרש מנהל המוסד לשלוח להורי התלמיד בכתב, לפיה הילד או הנער לא למד ולהעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית. על המנהל לדווח גם על מקרים בהם תלמיד שהיה רשום במוסד החינוך בשנת הלימודים החולפת, ולא נרשם לשנת הלימודים הקרובה באותו מוסד חינוך (סעיף 12א לחוק).
בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה ניתן להגיש תלונה כנגד ההורים שהתנהלותם, כאמור, מהווה עבירה פלילית. סעיף 4 לחוק קובע, כי בית המשפט הדן בעבירה זו ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של עובד סוציאלי, או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד. לפיכך, מקובל עוד בטרם הגשת התלונה נגד ההורים לערב גורמים אלה בניסיון לאכוף את החוק. במידה והדבר לא מסתייע ניתן כמובן להמשיך בנקיטת הליכים נגד ההורים שראשיתם בהגשת תלונה ובמקרה הצורך הגשת כתב אישום נגד ההורים והעמדתם לדין.
חשוב לציין, כי כאשר מדובר בילד האמור ללמוד בכיתה י' עד י"ב, סביר להניח כי המצב יתפתח באופן שונה. בעבר, חוק לימוד חובה חל עד סיום חטיבת הביניים ורק בשנים האחרונות הוחל גם על תלמידים בכיתות התיכון. תלמידים אלה פעמים רבות כבר לא סרים למרות הוריהם, וכן ישנם מקרים בהם בית הספר מיוזמתו, בשל אלימות של התלמיד מחליט להשעותו מחוק לימודיו. בהקשר זה חשוב לציין את סעיף 12 ב לחוק שכותרתו "איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים" האוסר על הרחקת תלמיד בשל הישגים לימודיים בלתי מספקים.
לסיכום, חוק לימוד חובה, או בשמו המוכר והעממי יותר "חוק חינוך חובה חינם" קובע חובה על המדינה לספק לילדים מגיל 3 עד כיתה י"ב גישה ללימודים חינם (למעט תשלומים המותרים בחוק) ומטיל אחריות על ההורים לשלוח את ילדיהם להתחנך במוסד חינוכי מוכר. הפרת האחריות גוררת סנקציות פליליות בכפוף להליך משמעתי המפורט בחוק.
* עו"ד דפנה שפרלינג - קריין עוסקת במשפט אזרחי: דיני נזיקין, דיני עבודה ודיני משפחה.
