משפטי– זאפ
משפטיחוקיםנפרדתם? חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

נפרדתם? חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

הנישואים עלו על שרטון? חילקתם את הדירה, קבעתם את המשמורת על הילדים? מה בנוגע לחיסכון הפנסיוני? סקירה מקיפה של החוק העוסק בחלוקת חיסכון פנסיוני

30.06.19
תאריך עדכון: 30.06.19
9 דק'
נפרדתם? חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (התשע"ד-2014) הוא חוק המופנה בעיקר לחברות הפנסיוניות ומגדיר את הזכויות הקנייניות שיש לבני זוג שנפרדו, בחיסכון הפנסיוני של בן זוגו של החוסך.

חוק זה נחקק על רקע הלכת השיתוף (בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול) שקבעה כי נכסים משותפים שצברו בני זוג במהלך חיי הזוגיות המשותפים שלהם, שייכים לשניהם באופן שווה. במשך שנים, היוותה הלכת השיתוף פתרון פסיקתי. בעקבותיה, נוצר צורך לחוקק חוק שיסדיר את הרגולציה בחברות הפנסיונית בנושא זה, ויגדיר את הנושא כהליך נורמטיבי חוקתי, שאינו רק הלכה אלא גם חוק, ובעיקר ישמור על זכויותיהם הקנייניות של החוסכים ובני זוגם לשעבר אל מול חברות הפנסיה וקופות הגמל.

במילים אחרות, המחוקק רוצה לדאוג שמחצית הכספים הפנסיונים שמגיעים לכם לאחר חלוקת הרכוש  - ישמרו בשבילכם ולא יעלמו עד שבן הזוג החוסך יצא לפנסיה.

במשך שנים, היוותה הלכת השיתוף פתרון פסיקתי. בעקבותיה, נוצר צורך לחוקק חוק שיסדיר את הרגולציה בחברות הפנסיונית בנושא זה, ויגדיר את הנושא כהליך נורמטיבי חוקתי, שאינו רק הלכה אלא גם חוק, ובעיקר ישמור על זכויותיהם הקנייניות של החוסכים ובני זוגם לשעבר אל מול חברות הפנסיה וקופות הגמל.

מהי מהות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו?

הרעיון המרכזי הניצב מאחורי החוק היה ליצור אי תלות בין הפסיקה שניתנה באשר לחלוקת החיסכון הפנסיוני לבין הביצוע המיידי של הפסיקה. כלומר: החוק פונה לקרנות הפנסיה וקובע למעשה כי מרגע שניתן פסק דין רכושי, לצדדים יש זכויות קנייניות בפנסיה של הצד השני כבר מרגע הפסיקה. עם זאת, את הכסף ניתן למשוך רק בעת ההגעה לגיל הזכאות או מימוש הגמלה. 

בפועל, המשמעות היא שעם קבלת פסק הדין, ובמקרה של הסכם גירושין עם אישור ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הרבני, נשלחות לחברות הפנסיוניות שבהן מבוטחים בני הזוג פסיקתאות (הנחיות מביהמ"ש שנערכות בדרך כלל ע"י אקטואר), הקובעות כי מאותו רגע לא מדובר בחוסך אחד, אלא בשני חוסכים שונים. לכן, על חברת הביטוח להגדיר כבר מעכשיו למי שייך הכסף (לא בשלב הגמלה, אלא כבר עתה) ולהעביר את הכסף אוטומטית במועד הפרישה.

מהם עיקרי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו?

כאמור, מדובר בחוק שהוא בעיקרו רגולטורי. החוק פונה בעיקר לחברות הפנסיונית. אלה עיקרי החוק:

פרק א': פירוט ההגדרות שלגביהן חל החוק

סעיף 1 קובע כי התשלום היחסי בעת הפרישה ישולם באופן זהה לאופי הפנסיה.

כך, לדוגמה: אם בעת הפרידה אחד מבני הזוג היה בן 40 ויש לו פנסיה תקציבית, לא ידוע כמה יקבל כשיפרוש (בפנסיה תקציבית, גובה הגמלה נקבע לפי השכר האחרון; לכן, בעת קבלת פסק הדין, לא ידוע מה יהיה הסכום). עם זאת, ידוע כי בני הזוג חיו בשיתוף במשך 12 שנה. 

במקרה זה, תפקידו של האקטואר להגדיר באופן מדויק מהם האחוזים המגיעים לבת הזוג, ביחס לשנות השיתוף ולרמת השיתוף. בשלב בו תשולם גמלה, קרן הפנסיה תצטרך לעשות את החישוב ולהעביר לבת הזוג את הקצבה החודשית היחסית המגיעה לה. 

פרק ב': אופן הרישום של הדברים בקרן הפנסיה, במטרה להגן על זכויותיהם של בני הזוג לשעבר של החוסכים 

בפרק זה, מפורטות ההוראות שעל קרן הפנסיה לבצע באופן מיידי, עם קבלת פסיקתא חתומה בידי שופט, הכוללת את ההוראות הפנסיונית שנכתבו בד"כ ע"י אקטואר.

סעיף 3(1) מסדיר את חלוקת הזכויות במקרה של גמלה תקציבית ובמקרה של קצבה הונית:

  • במקרה בו מדובר בפנסיה תקציבית (סעיף קטן א) - נקבע כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד וכי קצבת הפרישה תחולק בין החוסך לבין בן זוגו לשעבר, באופן שהשיעור להעברה יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לחוסך בכל מקרה.
  • במקרה בו מדובר בפנסיה הונית (סעיף קטן ב) - נקבע כי הסכום שיועבר לבן הזוג לשעבר שווה למכפלת השיעור להעברה בסכום ההוני בקופת הביטוח הישנה. כלומר: במקרה זה, ייתכן שהסכום שהצטבר מחולק במקדם כלשהו שעולה כל הזמן (המספר המוערך של חודשי החיים בשקלול מספר קריטריונים נוספים כגון: ת.ל של בן זוג, אחוז הקצבה שיקבל בן זוג לאחר המוות, מספר חודשי תקופת ההבטחה). מחלקים את אותו המקדם בסכום שיש בקופה. הסכום המתקבל הוא סכום הקצבה.

בשני המקרים, קובע החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו כי האחוז שיועבר לא יעלה על מחצית מהשיעור המשותף. 

סעיף 3(2) מסדיר חלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים של חוסך שאינו גמלאי. במקרה זה, תחולק היתרה הצבורה של החוסך, בין החוסך לבין בן זוגו לשעבר, באופן יחסי; ובתנאי שהשיעור להעברה לא יעלה על מחצית מסך היתרה הצבורה. 

סעיף 4 הוא סעיף "בירוקרטי" המגדיר לחברות הביטוח את נושא רישום ההערות. על פי סעיף זה, החברות מחויבות לרשום את כל ההערות הרלוונטיות (להגדיר אם מדובר בקרן ותיקה או חדשה, תקופה, איזו ערכאה נתנה את פסק הדין וכו'). בנוסף, קובע סעיף קטן ג' כי החברה מחויבת לשלוח הודעה לשני הצדדים, על כך שנרשמה הערה ועל כך שחלק מהכסף יגיע בעתיד לצד השני.

סעיף 6א קובע כי במקרה שבו לחוסך יש קופה של צבירת כספים, עם קבלת הפסיקתא, מחויבת חברת הביטוח לפתוח קופה חדשה ע"ש בן הזוג לשעבר ולהעביר אליה באופן מיידי את הסכום היחסי מתוך הכסף הצבור

 

פרק ג': העברת חלק מהיתרה הצבורה של החוסך לחשבון חדש על שם בן הזוג לשעבר

סעיף 6(א) קובע כי במקרה שבו לחוסך יש קופה של צבירת כספים (כגון: קופת גמל) - עם קבלת הפסיקתא, מחויבת חברת הביטוח לפתוח קופה חדשה ע"ש בן הזוג לשעבר ולהעביר אליה באופן מיידי את הסכום היחסי מתוך הכסף הצבור. הרעיון העומד מאחורי סעיף זה הוא להעביר לבן הזוג לשעבר גם את הזכויות על התשואות שיתקבלו מאותם כספים שהצטברו בקופה, ולאפשר לו לעשות בהן כראות עיניו (למשל: להעביר כספים, למשוך כספים וכו'). 

סעיף 6(ג) קובע כי כל התגמולים שיתקבלו כתוצאה מאותם כספים מחויבים במס.  

סעיף 6(ו) מיועד לחברות הביטוח וקובע כי העברת הכספים לידי בן הזוג לשעבר לא תיחשב כמשיכה שבוצעה ע"י העמית. לכן, אין לגבות עליה עמלות וכו'.

סעיף 6(ז) מיועד אף הוא לחברות הביטוח וקובע כי במקרים שבהם יש לחוסך קופת גמל הכוללת כיסוי ביטוחי למקרי מוות, שהגובה שלו נקבע בין היתר בהתאם לסכום הצבור, הכיסוי לא ייפגע כתוצאה מהעברת הכספים לבן הזוג לשעבר.

סעיף 7 קובע כי במקרים שבהם יש לחוסך קצבת פרישה חלקית, כל צעד שייעשה בקופה שלו יהווה סוג של "תמונת מראה" לבן הזוג לשעבר, כך שלא ייפגע ממנה (למשל: אם צבר תשואה - גם בן הזוג לשעבר ייהנה מהתשואה). 

סעיף 9 קובע כי לפני ביצוע כל פעולה בקופה הכוללת, העלולה לסכן את הכסף שמצטבר בה (כגון: משיכת כספים, לקיחת הלוואה וכו') - על חברת הביטוח חלה החובה לקבל מבן הזוג לשעבר הסכמה בכתב. 

סעיף 10 מסדיר את עניין החלוקה במקרה של פטירת אחד מהצדדים.

  • סעיף קטן א מתייחס למקרים שבהם העמית נפטר לאחר שנרשמה הערה, אך לפני שחברת הביטוח פתחה חשבון נפרד לבן הזוג שלעבר. במקרים אלה, החוק קובע כי הקופה תתנהל כאילו העמית לא נפטר, תעביר את הכסף לבן הזוג לשעבר ורק לאחר מכן תפעל בהתאם לפטירתו.
  • סעיף קטן ג מדגיש כי התנהלות זו תהא גם כאשר העמית נפטר עוד לפני שנרשמה ההערה.
  • סעיף קטן ב קובע כי אם בן הזוג לשעבר נפטר, זכויותיו יועברו ליורשיו. 

סעיף 11 קובע כי לאחר שנרשמה הערה, לא ניתן לעקל את החלק היחסי של בן הזוג לשעבר. אם טרם נרשמה הערה והגוף המעקל מבקש לעקל גם הזכויות של בן הזוג לשעבר, עליו לקבל לשם כך צו של בית המשפט. 

סעיף 12 קובע כי אם קיים עיקול על החיסכון הפנסיוני, או שקיימת בו יתרת חוב של הלוואות, לא ניתן יהיה להעביר את הכסף לבן הזוג לשעבר עד לסגירת החוב.

סעיף 13 מסדיר את אופן העברת הכספים בפועל, במקרים בהם החוסך הוא כבר גמלאי שהתחיל לקבל גמלה. 

גם סעיף זה הוא בעיקרו סעיף פרוצדורלי (מנהלי), המגדיר את האופן שבו צריכה הקופה לרשום את הזכויות ע"ש בת הזוג לשעבר של החוסך. סעיף 1-13(ב) קובע כי הזכויות בגמלה שמגיעות לבן הזוג לשעבר אינן נפגעות, גם אם החוסך נפטר לאחר הרישום. 

סעיף 14 קובע כי לבן הזוג לשעבר יש אותן זכויות כמו לחוסך וכי הוא רשאי להוון את הכספים, לשנות את סוג הקצבה (למשל: מקצבה הונית לחודשית) וכו'.

סעיפים 18 ו-19 מדגישים שוב את מהות החוק ואת ההפרדה הברורה בין הזכויות הקנייניות של החוסך לבין בן הזוג לשעבר.

אם קיבלתם פסק דין שמגדיר את החלוקה הפנסיונית, וגם אם הגדרתם אותה בעצמכם באמצעות הסכם, חשוב שבן הזוג של החוסך ידאג לכך שישלחו לחברת הביטוח או לקופת הגמל פסיקתאות החתומות ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני – שיבטיחו לו את רישום הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו על שמו

 

לסיכום: אם קיבלתם פסק דין שמגדיר את החלוקה הפנסיונית, וגם אם הגדרתם אותה בעצמכם באמצעות הסכם, חשוב שבן הזוג של החוסך ידאג לכך שישלחו לחברת הביטוח או לקופת הגמל פסיקתאות החתומות ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני – שיבטיחו לו את רישום הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו על שמו. החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו - במהותו פונה לחברות הביטוח, במטרה להסדיר את נושא החלוקה הפנסיונית בין בני זוג שנפרדו, ולמנוע פגיעה אפשרית באחד הצדדים. עם זאת, האחריות הרובצת על בני הזוג, היא לדאוג לרישום נכון של הזכויות, כדי שלא ימצאו עצמם מול שוקת שבורה בעת גמילתן, דבר שיכול לקרות גם עשרות שנים לאחר מתן פסק הדין. 

עו"ד כרמי רונן עוסק בדיני משפחה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?