חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א-1981) עוסק באחת מזכויות האדם הבסיסיות: הזכות לפרטיות. בין היתר, החוק מגדיר מהי הזכות לפרטיות, ובוחן את מהותה וגבולותיה. בנוסף, החוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות וקובע את השלכות הפגיעה. מטרת החוק היא להבטיח שליטה של אדם במידע הנוגע לחייו. בנוסף להגנה על הפרטיות בחוק הגנת הפרטיות, הזכות לפרטיות זכתה למעמד חוקתי והיא מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 7).
כיצד מגן חוק הגנת הפרטיות על פרטיותו של אדם?
ראשית, על ידי עצם עיגונה בחוק: סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע איסור מפורש על אדם לפגוע בפרטיות של אדם אחר, ללא הסכמה של אותו אדם. שנית, על ידי הגדרה ופירוט של פעולות המהוות פגיעה אסורה בפרטיות (סעיף 2 לחוק). שלישית, על ידי הגדרת פגיעה בפרטיות כפעולה אסורה, הן במישור הפלילי (סעיף 5 לחוק) והן במישור האזרחי (סעיף 4 לחוק).
כך, בעצם האפשרות להטיל סנקציות על מי שמפר פרטיות של אדם אחר, שואף המחוקק להבטיח מניעה של הפרת פרטיות, לצד ענישה של המפר; ובנוסף, פיצוי של בעל הזכות לפרטיות, אם הזכות אכן הופרה.
כך החוק מגן על הזכות לפרטיות: סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע שאסור לאדם לפגוע בפרטיות של זולתו, ללא הסכמת הזולת. סעיף 2 לחוק, שכותרתו "פגיעה בפרטיות מהי", ממלא בתוכן את הזכות לפרטיות - וקובע את מהותה וגבולותיה, על ידי פירוט פעולות שייחשבו פגיעה בפרטיות.
סעיפים 4 ו-5 לחוק מפרטים מה צפוי, כאשר מתרחשת פגיעה בפרטיות: ניתן להעניש את המפר, מאחר שההפרה מהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית. לנפגע - האדם שזכותו לפרטיות נפגעה - קמה היכולת להגיש תלונה, שתביא להנעת הליך פלילי נגד המפר ו/או להגיש נגדו תביעה אזרחית.
מהי פגיעה אסורה בפרטיות?
כאמור, סעיף 2 לחוק מפרט באילו מקרים מופרת הפרטיות ומתקיימת פגיעה בפרטיות, המאפשרת פעולה נגד מפר הפרטיות.
בין היתר, הסעיף מפרט את המקרים הבאים: בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; האזנה האסורה על פי חוק; צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; פרסום תצלומו של אדם ברבים, בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; פרסום תצלום של הנפגע ברבים, שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחר מכן; העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר, שלא נועד לפרסום; שימוש בשמו של אדם, או בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם הפקת רווח; הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין או בהסכם לגבי ענייניו הפרטיים של אדם; שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה ועוד.
אדם שפרטיותו נפגעה יכול לנקוט פעולה משפטית נגד מפר הפרטיות. כאמור, פעולת הפרת הפרטיות היא פעולה אסורה, המהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית. לכן, אדם יכול לפעול הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, נגד מי שפגע בו.
כיצד יכול לפעול אדם שפרטיותו נפגעה?
אדם שפרטיותו נפגעה יכול לנקוט פעולה משפטית נגד מפר הפרטיות. כאמור, פעולת הפרת הפרטיות היא פעולה אסורה, המהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית. לכן, אדם יכול לפעול הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, נגד מי שפגע בו.
סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, בכפוף לדיני הנזיקין. המשמעות של הסעיף בפועל היא שאדם שנפגע מהפרת פרטיותו, יוכל להגיש תביעה נזיקית, בגין נזקים שנגרמו לו.
סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית, שבגינה יוטל על המפר קנס ו/או מאסר עד 5 שנים. לפיכך, מי שפרטיותו נפגעה יכול לפעול בשני מישורים, פלילי ואזרחי. זאת, כל עוד הוא נפגע מהפגיעה באופן ממשי ואין מדובר בפגיעה של מה בכך (סעיף 6 לחוק). כלומר, אם המעשה של המפר הוא מעשה של מה בכך, לא תקום לנפגע זכות לתביעה אזרחית או פלילית.
מה צפוי להתרחש בעקבות הגשת תביעה?
במסגרת ההליכים המשפטיים השונים, בית המשפט יידרש לבדוק את אשמתו ואחריותו של הנאשם (בהליך פלילי) ו/או הנתבע (בהליך אזרחי). יתקיים דיון שמטרתו לבחון האם הפעולה הנטענת אכן בוצעה, האם היא מהווה פגיעה בפרטיות ומה ההשלכות של התנהלות מפר הפרטיות. כמובן שבמסגרת בירור התביעה יוכל הנאשם/הנתבע להתגונן.
כיצד יכול להתגונן אדם שהואשם או נתבע מכוח החוק להגנת הפרטיות?
מי שעשה את הפעולה האסורה יוכל להתגונן בפני האישום הפלילי ו/או התביעה האזרחית, בטענה שקמה לו אחת או יותר מההגנות הקבועות בחוק (סעיף 18 לחוק); או שהיה פטור מלכתחילה מהחובה לשמור על פרטיות הנפגע, בשל חריגים לזכות לפרטיות, המעניקים פטור מאחריות (סעיף 19 לחוק).
התגוננות מפני אישום פלילי ו/או תביעה נזיקית, המבוססת על חוק הגנת הפרטיות, עשויה לכלול אחד או יותר מהאמצעים המוגדרים בחוק, אותם ניתן לרתום להגנת הנתבע/ הנאשם, כדי להימצא זכאי ו/או להימנע מתשלום פיצויים ו/או להקטין את שיעור הפיצויים.
שלושת האמצעים שכולל החוק: פטור, הגנות והקלות.
פטור: נאשם/נתבע יוכל לטעון כי חוק הגנת הפרטיות לא חל עליו, אם נתקיימו התנאים לכך, המנויים בסעיף 19 לחוק, לפיו החוק אינו חל על מי שמורשה על פי דין לעשות את המעשה; וכן על רשויות הביטחון הישראליות השונות.
הגנות: מי שעשה את מעשה הפגיעה בפרטיות, יוכל להתגונן במשפט פלילי (להימצא זכאי) או משפט אזרחי (לא יוטל עליו תשלום פיצויים) - אם יוכיח שנתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 18 לחוק.
כך, למשל: אם הפרסום האסור זוכה להגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965). כלומר, מדובר בפרסום מותר; אם הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב, לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות; אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה; אם הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע; אם הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין, במהלך עבודתו הרגיל (ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים); אם בפגיעה היה ענין ציבורי ואינה פרסום כוזב ועוד.
הקלות: אם הנאשם/הנתבע אינו פטור ואין לו הגנה, הוא יוכל להמשיך לבקש הקלות בעונש (בהליך פלילי) ו/או הקטנת שיעור הפיצויים (בהליך נזיקי) בעזרת סעיף 22 לחוק, הקובע כי בנסיבות מסוימות תהיה הקלה בעונש ובפיצויים.
הנסיבות המפורטות כוללות מצב שהפגיעה בפרטיות היתה חזרה על מה שכבר נאמר, לפוגע לא היתה כוונה לפגוע, הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום, המכיל את הפגיעה. במקרים אלה, בית המשפט יוכל להתחשב בנאשם/בנתבע.
התיישנות: הרבה אנשים אינם מודעים לכך שההתיישנות על הגשת תביעה בעניין הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות מצומצמת הרבה יותר וקצרת מועד מהמועדים המקובלים בדרך כלל, ולכן חשוב להגיש תביעות אלו בתוך 3 שנים מיום אירוע ההפרה.
לסיכום: חוק הגנת הפרטיות שואף לבסס את הזכות לפרטיות על ידי הרתעת מי שעלול להפר את הזכות, ועל ידי הגנה עליה, באמצעות אפשרות להטלת סנקציות אזרחיות ופליליות, על מי שמפר את הזכות, במקרה שאינו פטור או זוכה להגנה או הקלה.
עו"ד רוני אלוני סדובניק מייצגת נפגעי עבירה בהליכים הפליליים ובנזיקין, הגנת הפרטיות, הגנה מתביעות השתקה ולשון הרע.
