חוק הבחירות (דרכי תעמולה) תשי"ט-1959 שייך לעידן אחר; החוק מבקש להסדיר את אופן ביצוע התעמולה, בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. מדובר בחוק שנחקק בשנות החמישים, בתקופה שבה מפא"י הייתה המפלגה הדומיננטית בפוליטיקה הישראלית.
שתי תחנות רדיו, אחת ממשלתית ואחת שנשלטה על ידי משרד הביטחון, ועיתונים מפלגתיים - היו כלי התקשורת ששלטו בכיפה באותה עת. יומני חדשות מסוננים וערוכים בקולנוע היו הדרך שבאמצעותה אזרחים נחשפו לאקטואליה.
מאז השתנו העתים; יומני החדשות בקולנוע נעלמו מהנוף, הטלוויזיה הפציעה - וכבר הספיקה לאבד לא מעט מכוחה - ובינתיים תפסו את מקומה האינטרנט והרשתות החברתיות, שעליהםחוק הבחירות דרכי תעמולה אינו מחיל פיקוח אפקטיבי.
במאמר זה, נבקש להציג את החוק הוותיק, להצביע על מטרותיו, לפרט את עיקריו ולהבין אם עדיין יש לו מקום בעת הזו.
בראש ובראשונה, מטרת חוק דרכי תעמולה היא ליצור שוויוניות בין המפלגות בבחירות, ולתחום את התעמולה למרחבים מוגדרים. כלומר: לא לאפשר תעמולה פרועה ובלתי מרוסנת, אלא לקבוע כללים ברורים, בנוגע לשאלה מה מותר ומה אסור
קישור לחוק הבחירות באתר הכנסת
מהי מטרת החוק?
בראש ובראשונה, מטרתחוק הבחירות דרכי תעמולה היא ליצור שוויוניות בין המפלגות בבחירות, ולתחום את התעמולה למרחבים מוגדרים. כלומר: לא לאפשר תעמולה פרועה ובלתי מרוסנת, אלא לקבוע כללים ברורים, בנוגע לשאלה מה מותר ומה אסור.
החוק מבקש להסדיר את אופן ביצוע התעמולה גם בבחירות לכנסת וגם בבחירות לרשויות המקומיות. נקודת המוצא של החוק היא שלשר או לראש עיר יש יתרון מובנה על חבר כנסת או חבר מועצה מהשורה ומן הסתם על כל מתמודד חיצוני. על רקע הזה, החוק מבקש ליצור איזון.
מהי חשיבות חוק הבחירות דרכי תעמולה?
חשיבותו של החוק טמונה בעצם השאיפה ליצור כללי משחק הוגנים בין המתמודדים בבחירות. כללי משחק אלה נוגעים לביצוע תעמולה על כל דרכיה, החל מתליית שלטים, פרסום מודעות בעיתון ושידור תשדירים בטלוויזיה וברדיו.
בשנים האחרונות, החוק הפך למעט אנכרוניסטי, בלשון המעטה. זאת, היות שלא בוצעו בו מספיק התאמות למציאות המשתנה, הכוללת את רשת האינטרנט, הסמארטפונים והרשתות החברתיות, שהפצת תעמולה בהן אפקטיבית מאוד, אך אינה מצויה תחת פיקוח.
יצוין כי ביולי 2015 מונתה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, כב' השופטת, דורית ביניש, לעמוד בראש ועדה ציבורית, שנועדה לבחון ביצוע שינויים בחוק ולבחון את התאמת החוק למציאות הנוכחית. הוועדה פרסמה את המלצותיה ב-2017, אך ההמלצות לא זכו עדיין לעיגון בחקיקה על אף שהכנסת החלה לדון בהן.
מהם עיקרי חוק הבחירות דרכי תעמולה?
החוק כולל מספר הוראות משמעותיות, הנוגעות להפצת תעמולת בחירות. אלה ההוראות העיקריות:
איסור על שימוש במתקנים ציבוריים לתעמולה
סעיף 2א לחוק הבחירות דרכי תעמולה קובע איסור שימוש במתקנים ציבוריים, לצורך קיום תעמולת בחירות. הכוונה היא למשל לאולמות וחדרי ישיבות הנמצאים בתוך נכסים ממשלתיים, שבהם לא ניתן לעשות שימוש לשם עריכת תעמולה או פעילות מפלגתית. לאיסור זה קיים סייג, לפיו בתוך לשכתו של שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש עירייה ניתן לערוך תעמולה, בהתחשב בכך שמדובר במי שנושאים במשרה פוליטית.
סעיף 2ב לחוק אוסר לעשות שימוש בחיילי צה"ל ובנפגעי פעולות איבה, לצורכי תעמולה. סייג לחוק קובע כי ניתן להביע תמיכה בצה"ל, אך אסור לעשות שימוש תעמולתי בצבא, באופן המכניס אותו לשדה הפוליטי ועשוי ליצור רושם כי הצבא מזוהה עם מפלגה מסוימת או עם דרך פוליטית כלשהי
איסור על שימוש בחיילי צה"ל לצרכי תעמולה
סעיף 2ב לחוק אוסר לעשות שימוש בחיילי צה"ל ובנפגעי פעולות איבה, לצורכי תעמולה. סייג לחוק קובע כי ניתן להביע תמיכה בצה"ל, אך אסור לעשות שימוש תעמולתי בצבא, באופן המכניס אותו לשדה הפוליטי ועשוי ליצור רושם כי הצבא מזוהה עם מפלגה מסוימת או עם דרך פוליטית כלשהי.
איסור על שימוש בילדים לצרכי תעמולה
סעיף 2ג אוסר לעשות שימוש בילד מתחת לגיל 15 לצורכי תעמולה. שימוש שניתן לעשות בדמותם של ילדי במסגרת שידורי תעמולה הוא בצילום או הקלטה שבהם ילדים מופיעים בפעילות שגרתית.
איסור על הנפת שלטי תעמולה במטוסים
סעיף 3 אוסר על תעמולת בחירות, תוך שימוש בכלי שיט וכלי טיס. בעבר, מטוסים הוזנקו לאוויר וטסו בשבתות מעל חוף הים, תוך שהם נושאים שלטי תעמולה.
מעבר לעובדה כי אמצעי זה מזהם את המרחב הציבורי, בעבר מדובר היה באמצעי תעמולה יקר יחסית. החוק אינו מעוניין להקנות יתרון בלתי הוגן למפלגה שיש לה יותר אמצעים.
הגבלת השימוש ברמקול לצרכי תעמולה
סעיף 4 לחוק הבחירות דרכי תעמולה אוסר על ביצוע תעמולה באמצעות רמקולים בחוצות הערים. ההיתר היחיד לשימוש באמצעי הגברה ניתן, כדי להגביר את קולו של נואם באסיפת בחירות.
הגבלת תעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה
סעיף 5 לחוק קובע כי 60 יום לפני הבחירות, אין לעשות תעמולת בחירות בשידורי רדיו וטלוויזיה, להוציא שידורי התעמולה הרשמיים שמוקצים לכל רשימה. האיסור בסעיף חל על ראיונות שנותנים פוליטיקאים לערוצי הטלוויזיה והרדיו.
כנגד סעיף זה, נמתחה לא פעם ביקורת. נטען כי הסעיף אינו רלוונטי לימינו.
ראשית, משום שהסעיף לא תמיד נאכף וגם מאוד קשה לאכוף אותו. כמעט בכל ראיון המתקיים באמצעי התקשורת עם פוליטיקאים ערב בחירות, הם גולשים לתעמולה, להבדיל מהתייחסות עניינית לנושאים שעל הפרק. כזכור, כאשר יו"ר וועדת הבחירות המרכזית הורה על הפסקת שידור נאומו של ראש הממשלה, אריאל שרון, הדבר יצר אפקט הפוך שלא הגשים את מטרת המחוקק.
שנית, נטען כי על אף שהחוק מגביל ביצוע של תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה, החוק כלל אינו מתייחס לתעמולה הפרועה, המתנהלת ברשתות החברתיות, בטלפונים הניידים ובאינטרנט, שהפכו בפועל לזירות הרבה יותר אפקטיביות מהרדיו והטלוויזיה.
הגבלת השימוש באותיות של הרשימה
סעיף 7 לחוק הבחירות דרכי תעמולה מתיר להציג את אותיות הרשימות המשתתפות בבחירות, רק במהלך 42 הימים שלפני הבחירות. זאת, כדי לעודד שוויוניות בין רשימות חדשות, שעדיין אין להן אותיות, לבין הרשימות הותיקות בכנסת היוצאת.
איסור על הופעות אמנים בתעמולה
סעיף 8 לחוק אוסר על קיום הופעות של אמנים, הצגת סרטים, מתן מתנות (למשל: קמעות) ועל הגשת מאכלים ומשקאות משכרים, במסגרת תעמולת הבחירות. זאת, כדי שלא למשוך מצביעים באופן פסול, תוך הבטחה, למשל, כי בתום הנאום הפוליטי יערך מופע סטנד-אפ ו/או שתתבצע הגשה של ארוחות גורמה.
איסור על תליית שלטים בשטח ציבורי
סעיף 9 (ב) לחוק אוסר על תלייה והדבקה של שלטי בחירות על גבי גדרות, כבישים, מדרכות, מבנים ושטחים ציבוריים אחרים המיועדים לציבור. המטרה: להגן על איכות הסביבה ולמנוע תעמולה פרועה על חשבון המרחב הציבורי.
הגבלה על מודעות מודפסות
סעיף 10 לחוק הבחירות דרכי תעמולה קובע גודל אחיד של מודעות מודפסות המוצגות לציבור. מודעות אלה צריכות להיות, לכל היותר, בגודל 50 ס"מ X 70 ס"מ. המטרה: ליצור אחידות בגודל המודעות בין הרשימות השונות.
עוד קובע הסעיף כי ניתן להדביק את המודעות רק על לוחות המודעות המיועדים לכך מטעם הרשות המקומית. הסעיף קובע כי ניתן להציג שלט במרפסת של דירת מגורים או על גבי גג של בניין מפלגה, ובלבד שתלייתם אינה אסורה על פי חוקי התנועה. לגבי שלטים אלה אין מגבלת גודל.
לגבי מודעות בעיתונים, קובע הסעיף גודל אחיד למודעות אלה, ומתיר לכל מפלגה לפרסם לא יותר ממודעה אחת בעיתון בכל יום.
הגבלות על פרסום חוצות
סעיף 10א לחוק מתייחס לשיטת הפרסום על גבי שלטי חוצות, הנחשבת מאוד אפקטיבית. החוק אינו מאפשר אפליה בשיווק שטחי פרסום אלה וקובע כי כל משווק פרסום משמעותי לא ישווק למעלה מ-10% משטחי הפרסום שבידיו למפלגה אחת. המטרה הינה למנוע השתלטות מסיבית על אמצעי תעמולה זה ולאפשר תחרות הוגנת ושוויונית בין כל המפלגות.
איסור אפליה באולמות ומקומות פומביים
סעיף 14 מאפשר לכפות על בעלי אולמות להשכיר אותם לכל המפלגות, ללא הטיה כלשהי, ולא מאפשר להם להעדיף מפלגה פוליטית כזאת או אחרת בהתאם להשקפותיו הפוליטיות של בעליו של הנכס.
שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה
סעיף 15 מסדיר את שידורי התעמולה ברדיו, בשבועיים האחרונים שלפני הבחירות, וקובע כי כל רשימה תקבל לרשותה 15 דקות לשידורי תעמולה ברדיו. בנוסף, לזמן השידורים של אותה רשימה יתווספו ארבע דקות על כל חבר כנסת שברשותה בכנסת היוצאת.
סעיף 15א מסדיר את שידורי התעמולה בטלוויזיה, בשבועיים האחרונים שלפני הבחירות, וקובע כי כל רשימה תקבל לרשותה שבע דקות, עם תוספת שתי דקות לכל חבר כנסת.
פרסום סקרים לפני הבחירות
סעיף 16ה לחוק הבחירות דרכי תעמולה מסדיר את כל נושא פרסום הסקרים לפני הבחירות. הסעיף מחייב את כל מי שמפרסם תוצאות של סקר לעמוד בתנאים מפורטים ולפרט בין היתר את שיטת הדגימה שלפיה נערך הסקר, סוגי האוכלוסיות שנדגמו, מספר האנשים שהשתתפו בסקר, מרווח הסטייה הסטטיסטית ועוד.
סעיף 17 לחוק קובע כי העונש על מפלגה שמפרה את הוראות החוק, או מפרה חיוב כלשהו שהוטל עליה על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (שופט עליון המתמנה לצורך כך על ידי נשיאת העליון) יעמוד על שישה חודשי מאסר או קנס עד 29,200 אלף שקלים
הסנקציות על הפרת החוק הבחירות דרכי תעמולה
סעיף 17 לחוק קובע כי העונש על מפלגה שמפרה את הוראות החוק, או מפרה חיוב כלשהו שהוטל עליה על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (שופט עליון המתמנה לצורך כך על ידי נשיאת העליון) יעמוד על שישה חודשי מאסר או קנס עד 29,200 אלף שקלים.
סעיף 17ב לחוק קובע כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית רשאי להוציא צווי מניעה, האוסרים על מפלגות לבצע אקטים כלשהם, על פי החוק. יו"ר ועדת הבחירות הוא בעל סמכויות שיפוטיות, וניתן להגיש אליו עתירות על הפרה של טוהר הבחירות.
לסיכום: חוק הבחירות דרכי תעמולה קובע מגבלות על ביצוע תעמולת בחירות בדרכים שונות, ומנסה ליצור כללי משחק הוגנים בין כלל המפלגות המתמודדות בבחירות. על אף חשיבות החוק, חלף זמן רב מאז שנחקק. ראוי כי החוק יעבור רביזיה משמעותית, שתתאים את החוק למציאות החיים הנוכחית.
הכותב הינו עו"ד אדיר בנימיני, חבר מועצת עיריית נתניה ושותף במשרד עורכי-הדין דוידוב-בנימיני ושות' העוסק בתחום המנהלי והמוניציפאלי. בעבר שימש כיועץ שר
