דמי הבראה הם אחת התוספות הנעימות, המצפות לכל שכיר בישראל בתלוש השכר במהלך חודשי הקיץ. תשלום דמי הבראה - בסך מאות שקלים או אלפי שקלים - נגזר מצווי הרחבה לעניין זה, שנחתמו בשנים האחרונות.
גובה דמי ההבראה המשולם לכל עובד תלוי בוותק שצבר במקום העבודה ובהיקף המשרה שלו. יצוין כי דמי ההבראה במגזר הפרטי והציבורי שונים. בשונה מבעבר, דמי ההבראה אינם מחייבים יציאה לנופש של העובד, אלא מהווים הטבה כספית.
מהי מטרת דמי ההבראה?
באופן מקורי, דמי ההבראה נועדו לממן את שהייתם של עובדים בבתי הבראה. העובדים נדרשו להציג קבלות המעידות על יציאה לנופש, לצורך קבלת דמי הבראה.
כיום, המטרה של דמי ההבראה אמנם לא השתנתה, אך אין חובה להציג קבלות כדי לקבל את הכסף. בפועל, ניתן להשתמש בו לכל מטרה.
דמי הבראה, שהתשלום עליהם מתבצע בדרך כלל במהלך חודשי הקיץ, מאפשרים רווחה מסוימת למשפחות, בתקופה שבה ההוצאות של כל משפחה גדלות, בין היתר בשל הצורך לממן קייטנות לילדים, לצאת לנופש משפחתי ועוד
מהי החשיבות של דמי הבראה?
דמי הבראה, שהתשלום עליהם מתבצע בדרך כלל במהלך חודשי הקיץ, מאפשרים רווחה מסוימת למשפחות, בתקופה שבה ההוצאות של כל משפחה גדלות, בין היתר בשל הצורך לממן קייטנות לילדים, לצאת לנופש משפחתי ועוד.
מהם עיקרי ההוראות הנוגעות לדמי הבראה?
ההוראות המרכזיות הנוגעות לדמי הבראה נקבעו בצו הרחבה בסיסי משנת 1998, המרחיב את ההוראות של הסכם קיבוצי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות.
הסכם קיבוצי זה עוסק בהשתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש. הסעיפים המרכזיים בו מתעדכנים מדי פעם, באמצעות צווי הרחבה חדשים. אלה ההוראות המרכזיות הנוגעות לנושא.
הזכאות לדמי הבראה
סעיף 5 לצו ההרחבה הבסיסי משנת 1998 קובע כי עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.
דמי ההבראה נקבעים באופן יחסי למי שעבד חלק מהשנה, ובאופן דומה עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לקבל דמי הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה שלו.
יצוין כי מי שלא השלים שנת עבודה אחת, עד למועד תשלום דמי ההבראה, יקבל את דמי ההבראה בשנה שלאחר מכן. התשלום שיועבר אליו יכלול גם תשלום עבור השנה הקודמת.
דמי הבראה בחופשת לידה
על פי סעיף 6 לצו ההרחבה הבסיסי, לצורך קביעת תקופת הזכאות לדמי ההבראה, לא ניתן להביא בחשבון היעדרות בשל חופשה ללא תשלום, וכל היעדרות אחרת שלא מתקיימים בה יחסי עובד-מעביד. עם זאת, תקופת חופשת לידה (שכיום עומדת על 6 חודשים לפי חוק) תובא בחשבון לצורך קבלת דמי הבראה.
אופן השימוש בדמי ההבראה
על פי סעיף 3 לצו ההרחבה הבסיסי, עובד לא נדרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת, כתנאי לתשלום דמי הבראה.
גובה דמי ההבראה
סעיף 2 לצו ההרחבה משנת 2017 קובע כי במגזר הפרטי, גובה דמי ההבראה ליום יעמוד על 378 שקלים. במגזר הציבורי, גובה דמי ההבראה ליום עומד על 426 שקלים ליום. תעריף דמי ההבראה ליום מתעדכן על פי מדד המחירים לצרכן.
מעבר לכך, צווי הרחבה בענפים מסוימים קובעים תנאים מיטיבים לעובדים באותם ענפים. כך, למשל: עובדי שמירה ואבטחה ועובדי ניקיון זכאים לדמי הבראה בסך 426 שקלים ליום, גם אם אינם עובדים במגזר הציבורי.
מספר ימי ההבראה
כאמור, תשלום דמי ההבראה נקבע על פי הוותק שצבר העובד במקום עבודתו. סעיף 5 לצו ההרחבה הבסיסי קובע את מספר ימי ההבראה המגיעים לכל עובד בשנה, על פי שנות הוותק שצבר במקום העבודה.
עובד המועסק במשך שנה - זכאי ל-5 ימי הבראה.
מהשנה השנייה ועד השנה השלישית - 6 ימי הבראה.
מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית - 7 ימי הבראה.
מהשנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה - 8 ימי הבראה.
מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה - 9 ימי הבראה.
מהשנה העשרים ואילך - 10 ימי הבראה.
עובדים במגזרים אחרים כגון המגזר הציבורי וכן מגזרים ענפיים אחרים שבהם קיימים צווי הרחבה ענפיים או הסכמים קיבוציים, עשויים להיות זכאים לכמות גבוהה יותר של ימי הבראה.
אופן תשלום דמי ההבראה
סעיף 5 לצו ההרחבה הבסיסי קובע כי דמי הבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ, מיוני עד ספטמבר, אלא אם הוסכם אחרת או שבמקום העבודה נהוג מועד אחר. רוב מקומות העבודה בישראל נוהגים באופן זה, ומוסיפים את דמי ההבראה כתוספת לאחת (או יותר) מן המשכורות המשולמות בקיץ.
חלק ממקומות העבודה מעדיפים שלא לשלם את דמי ההבראה בתשלום אחד, ומחלקים אותם לאורך השנה באופן יחסי, ואין בכך כל פסול. לעניין זה, חשוב כי התשלום בדרך זו ייקבע בחוזה העסקה באופן מפורש, וכי תיוחד לכך שורה בתלוש השכר של העובד.
יצוין כי מי שסיים את העסקתו לפני המועד שבו המעסיק משלם את דמי ההבראה, זכאי לקבל את הפרשי דמי ההבראה שטרם שולמו לו, במשכורת האחרונה שלו.
לפי צו ההרחבה העדכני משנת 2017, עובד שלא קיבל דמי הבראה, או חלק מהם, במהלך תקופת עבודתו, יכול לתבוע אותם עד 7 שנים לאחור, לפי ערך דמי ההבראה במועד הדרישה או במועד הגשת התביעה
פדיון דמי הבראה
לפי צו ההרחבה העדכני משנת 2017, עובד שלא קיבל דמי הבראה, או חלק מהם, במהלך תקופת עבודתו, יכול לתבוע אותם עד 7 שנים לאחור (בעבר עמדה תקופת ההתיישנות על שנתיים בלבד), לפי ערך דמי ההבראה במועד הדרישה או במועד הגשת התביעה.
לסיכום: עובד זכאי לדמי הבראה לאחר שהשלים שנת עבודה אחת במקום עבודתו, ובהתאם להיקף משרתו. לעניין זה, תקופה שבמהלכה העובד נמצא בחופשה ללא תשלום אינה נחשבת במניין הימים. מנגד, תקופה שבה נמצאת עובדת בחופשת לידה נספרת לצורך דמי הבראה. מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד נקבע על פי הוותק שלו במקום העבודה. לרוב, דמי הבראה משולמים בתשלום אחד במהלך אחד מחודשי הקיץ, אם כי אין בכך הכרח. תיתכן הסכמה אחרת במקום עבודתו של העובד.
עו"ד הדר פלד-טל עוסקת בדיני עבודה.
