חוק השבות תש"י-1950 (להלן: "החוק"), שאת חקיקתו הוביל רה"מ הראשון דוד בן גוריון, זמן קצר לאחר הקמת המדינה, הוא ככל הנראה החוק החשוב ביותר שנחקק במדינת ישראל מאז הקמתה.
החוק, המאפשר לכל יהודי באשר הוא לעלות למדינה, נועד ליצור בישראל רוב יהודי ולשמר את האופי הלאומי-יהודי של המדינה. עקרונות החוק נגזרים ממגילת העצמאות, שבה נכתב כי מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
מטרת החוק היא לאפשר לכל יהודי, או מי שאינו יהודי אך יש לו שורשים יהודיים, לעלות לישראל בצורה חופשית. מטרה נוספת של החוק היא להוביל ליצירת רוב יהודי, כדי לקבע באופן ברור את האופי הלאומי-יהודי של מדינת ישראל.
מהי מטרת החוק השבות?
מטרת החוק היא לאפשר לכל יהודי, או מי שאינו יהודי אך יש לו שורשים יהודיים, לעלות לישראל בצורה חופשית. מטרה נוספת של החוק היא להוביל ליצירת רוב יהודי, כדי לקבע באופן ברור את האופי הלאומי-יהודי של מדינת ישראל.
מהי חשיבות חוק השבות?
בראש ובראשונה, חשיבות החוק היא בעיתוי חקיקתו. החוק נחקק מיד לאחר הקמת המדינה, על רקע זוועות השואה, ופתח את הפתח בפני כל יהודי, או מי שהינו צאצא ליהודי אך אינו יהודי בעצמו, לעלות למדינה ולקבל מעמד באופן מיידי.
החוק משדר מסר ברור לכל העמים, לפיו מדינת ישראל היא הבית הלאומי של היהודים, מקום בטוח ומוגן ליהודים.
סעיף 1 לחוק קובע כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל. בעצם, זהו הסעיף הבסיסי והחשוב ביותר בחוק, הפותח פתח לעלייה חופשית של יהודים לישראל.
מהם עיקרי חוק השבות?
החוק קובע מספר עקרונות חשובים:
הזכות לעלות לישראל
סעיף 1 לחוק קובע כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל. בעצם, זהו הסעיף הבסיסי והחשוב ביותר בחוק, הפותח פתח לעלייה חופשית של יהודים לישראל.
סייגים לזכות לעלות
סעיף 2(א) לחוק קובע כי העלייה לישראל תהיה לפי אשרת עולה, דהיינו על פי מעמד של עולה חדש.
סעיף 2(ב) קובע כי אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע במדינה. עם זאת, החוק מונה מספר סייגים למתן האשרה:
סיכון בריאותי / ביטחוני: שר הפנים רשאי לדחות את הבקשה למתן אשרת עולה, אם העולה עלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה.
הסייג הבריאותי פחות רלוונטי לימינו אנו ואף לא ידוע על שימוש שנעשה בו. יש לזכור כי החוק נחקק בשנות החמישים בהן נפוצו מגיפות ומחלות מדבקות, בעוד שכיום היכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם מחלות טובה לאין שיעור משהיתה בעבר.
עבר פלילי: שר הפנים עשוי לדחות את הבקשה למתן אשרת עולה גם למי שהוא בעל עבר פלילי בעייתי ועלול לסכן את שלום הציבור.
יש לציין כי קבלת או דחיית בקשה, לפי סייג זה, תלויה מאוד בנסיבות המקרה, זמן ביצוע העבירה ואופי העבירה. כך, לדוגמה: אם מדובר בעבירה קלה שבוצעה לפני 50 שנה, סביר שהבקשה למתן אשרה לא תידחה. זאת, לעומת בקשה שמגיש מי שהורשע ברצח לא מכבר.
תעודת עולה
סעיף 3(א) לחוק קובע כי יהודי שבא לישראל, ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי בעודו בישראל לקבל תעודת עולה.
בין היתר, הכוונה היא לתיירים שבאים לארץ ומחליטים "לעשות עלייה". תעודת עולה מקנה מספר זכויות והטבות ובהן: אזרחות ישראלית, דרכון ישראלי, סל קליטה הכולל הטבות כספיות וסוציאליות שונות. בנוסף, זכאי מי שמחזיק בתעודת עולה ללבחור ולהיבחר בבחירות בישראל.
סעיף 3(ב) לחוק קובע כי אותם סייגים, המאפשרים לשר הפנים לדחות בקשה לעלות לישראל, חלים גם על מי שכבר נמצא בישראל ומבקש תעודת עולה (להוציא סיטואציה שבה אדם לקה במחלה קשה לאחר בואו לישראל, או אז הוא לא ייחשב כמי שמסכן את בריאות הציבור).
סעיף 4 לחוק קובע כי כל יהודי שעלה לישראל, לפני כניסת החוק לתוקף, ייחשב גם הוא כעולה חדש. כלומר, החוק מעניק באופן רטרואקטיבי זכויות לאותם עולים שעלו לישראל מיד לאחר השואה, ולפני כניסת החוק לתוקף בשנת 1950
תחולה רטרואקטיבית של חוק השבות
סעיף 4 לחוק קובע כי כל יהודי שעלה לישראל, לפני כניסת החוק לתוקף, ייחשב גם הוא כעולה חדש. כלומר, החוק מעניק באופן רטרואקטיבי זכויות לאותם עולים שעלו לישראל מיד לאחר השואה, ולפני כניסת החוק לתוקף בשנת 1950.
הרחבת הזכות לעלות לישראל לבני משפחה שאינם יהודים
עד עתה עסקנו בזכויותיו של אדם שהוא יהודי לעלות לארץ, אלא שסעיף 4א(א) מרחיב את הזכות להיחשב כעולה חדש גם לבני משפחה של מי שהוא יהודי - לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן הזוג של ילד או של נכד של יהודי.
סעיף 4א(ב) קובע כי הזכות לעלות לישראל נשמרת לבני אותה משפחה, גם לאחר שאותו יהודי נפטר. אין התיישנות על עצם הזכות לעלות לישראל.
מי שהמיר את דתו אינו יכול לעלות לישראל
סעיף 4א(א) קובע סייג לעניין מי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון. החוק קובע כי אדם כזה לא יוכל לממש את זכותו לעלות לישראל, לפי חוק השבות.
אלא שמציאות החיים המורכבת מעורר קושיים: מדוע אדם שאולץ להפוך לנוצרי, למשל בתקופת השואה, או תינוק יהודי שהוטבל לנצרות צריכים להיענש על אקט, שנכפה עליהם? נראה כי יש לקרוא בזהירות סייג זה, ולפרש אותו לפי נסיבות כל מקרה לגופו.
מיהו יהודי
סעיף 4ב לחוק נותן תשובה לשאלה הנצחית "מיהו יהודי". על פי הסעיף, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר ואינו בן דת אחרת.
השאלה מהו גיור כהלכה היא שאלה סבוכה, שנתונה במחלוקת עמוקה. לאחרונה פרסמה ועדה ממשלתית לעניין הגיור, בראשות השר לשעבר משה ניסים, את מסקנותיה בעניין, אולם שר הפנים אריה דרעי הבהיר מיד, כי לא יעלה את המלצות הוועדה לדיון.
חוק השבות נחקק לפני כמעט 70 שנים. כיום יש מי שטוענים כי אין בו עוד צורך. קיימת גישה הגורסת כי במדינת ישראל כבר יש רוב יהודי מכריע, ואין עוד צורך להמשיך לעשות שימוש בחוק, היוצר אפליה ומאיים על זכויות אזרחים שאינם יהודים
הביקורת סביב חוק השבות
חוק השבות נחקק לפני כמעט 70 שנים. כיום יש מי שטוענים כי אין בו עוד צורך. קיימת גישה הגורסת כי במדינת ישראל כבר יש רוב יהודי מכריע, ואין עוד צורך להמשיך לעשות שימוש בחוק, היוצר אפליה ומאיים על זכויות אזרחים שאינם יהודים.
תפיסה מנוגדת גורסת כי אכן בישראל יש רוב יהודי מכריע, אך אם מסתכלים מנקודת מבט גלובלית, העם היהודי עדיין נמצא במיעוט, ולכן יש מקום להמשיך לעשות שימוש בחוק ולשמר אותו. זאת, כדי לאפשר לכל יהודי, שבשלב מסוים יחוש נרדף, להגר לישראל.
לסיכום: חוק השבות הינו אחד מאבני היסוד של מדינת ישראל ומטעם זה קשה להפריז בחשיבותו . החוק נותן אפשרות לכל יהודי באשר הוא וכן לצאצאיו לעלות לישראל ולהשתקע בה, בכפוף לסייגים הנ"ל.
מטרת החוק היא ליצור רוב יהודי במדינת ישראל ושאיפתו המוצהרת היא לשמר את הלאום היהודי בארץ. שאיפה זו מעוררת כלפי החוק לא מעט ביקורת מצד אלו הטוענים כי עקרונות החוק מאיימים באופן בלתי לגיטימי על זכויות האזרחים שאינם יהודים במדינה, ביקורת שהלכה והחריפה עם חקיקת חוק הלאום אך לאחרונה.
הכותב הוא עו"ד דוד מוזס, ממשרד עוה"ד אליסון&מוזס, העוסק בהגירה לישראל, אשרות ומעמד לזרים.
