חוק זכויות החולה הוא אחד מהחוקים החברתיים רבי החשיבות שנחקקו בישראל בעשורים האחרונים. החוק המבקש לבסס את זכויות האדם המגיעות לחולים מעצם היותם בני אדם, לצד זכויות המתחשבות במצבם המיוחד והפגיע כמי שזקוקים לעזרתם של מטפלים ונתונים לחסדיהם, כשברקע מדובר בדיני נפשות ובענייני בריאות וחולי, חיים ומוות.
חוק זכויות החולה קובע כבר בסעיף 1 במפורש את מטרתו, כך: מטרת החוק – "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו".
במה עוסק חוק זכויות החולה?
חוק זכויות החולה מסדיר את מערכת היחסים בין מטפלים בישראל בתחומי הבריאות לבין מטופלים המקבלים טיפול רפואי בישראל, גם אם אינם תושבים או אזרחים: סוגיה חשובה לאור שכיחותה הגוברת של תיירות מרפא בישראל. תוך כך קובע החוק כמה עקרונות מרכזיים השואפים להבטיח את זכויותיהם של אותם מטופלים, כשקיום הזכויות כרוך בחובות המוטלות על המטפלים ועל כל אנשי הצוות הבאים במגע עם המטופלים.
חוק זכויות החולה מעגן מספר זכויות מרכזיות שניתן להבחין ביניהן, כשחלקן תיחשבנה לזכויות אדם "כלליות" המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם, ואחרות לזכויות מטופל , ייחודיות, שקם צורך בהגנה עליהן בשל מצבם הייחודי של המטופלים. לצד הזכויות מסדיר החוק מנגנונים שאמורים להבטיח את כיבוד החוק ולאפשר הגנה מיטבית המוענקת למטופלים והבטחה למימוש הזכויות המגיעות להם.
מטפל או מוסד רפואי המפלה בין מטופלים מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית או גיל, דינם - קנס
זכויות החולה= זכויות אדם
הזכות לכבוד ולפרטיות: לצד סעיף 1 לחוק המציין במפורש את הזכות לכבוד ואת הזכות לפרטיות, ישנם סעיפי חוק נוספים המבטיחים את זכויות המטופל מעצם היותו אדם, כל אותן זכויות המגיעות לאדם באשר הוא אדם ומעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
כך, למשל, את הזכות לפרטיות מעגן סעיף 10 לחוק המטיל חובה על כל המטפלים ועל כל עובדי המוסד הרפואי לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי. גם סעיף 19 קובע, כי "מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם; וכי מטפל, ובמוסד רפואי - מנהל המוסד, ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות העניינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".
גם את הזכות לשוויון מעגן חוק זכויות החולה בקובעו בסעיף 4 לחוק, שכותרתו "איסור הפליה", כי מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה. מי שלא מקיים את חובת השוויון עובר עבירה שבגינה ייענש. כך, סעיף 28 לחוק קובע כי מטפל או מוסד רפואי המפלה בין מטופלים מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית או גיל, דינם - קנס. כמו כן, התנהלות כזו מהווה עוולה אזרחית, כלומר שניתן יהיה לתבוע בגינה פיצויים (סעיף 28א לחוק).
כל מי שנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בכפוף לחוקים הקבועים בארץ; וכאשר מדובר במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה
זכויות המטופל בנוגע לטיפול רפואי
פרק ג' לחוק עוסק בזכות החשובה מכל - הזכות לקבלת טיפול רפואי. בסעיף 3 נקבע כי כל מי שנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בכפוף לחוקים הקבועים בארץ; וכאשר מדובר במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה. בנוסף לזכות בסיסית וחשובה זה ישנן זכויות נוספות אשר נוגעות למצבו המיוחד של אדם בהיותו מטופל, זכויות הנוגעות לטיפול הרפואי שהוא מקבל. בין הזכויות הללו בולטת הזכות לטיפול רפואי נאות: סעיף 5 לחוק קובע, כי מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.
על המטפל ו/או המוסד הרפואי לנהל רשומה רפואית ולתעד כל אינטראקציה עם המטופל, שזכותו לדרוש ולקבל בכל עת את הכתוב בה
זכות לקבלת מידע רפואי
גם הזכות לקבלת מידע רפואי מאד חשובה והיא מעוגנת במספר סעיפים בחוק: סעיף 6 מעניק לחולה זכות ולצוות הרפואי חובה לקבל מידע בדבר זהות המטפל. לפי סעיף 2 מטפל הינו רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות. בהקשר זה קובע סעיף 6 לחוק, כי מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו וכן לקבל דעה נוספת לעניין הטיפול בו (סעיף 7 לחוק) ולעבור למטפל או מוסד רפואי אחר והמטפל הקודם מחויב לאפשר זאת ולהבטיח המשך טיפול נאות בו (סעיף 8 לחוק). עוד מוטל על המטפל ו/או המוסד הרפואי לנהל רשומה רפואית ולתעד כל אינטראקציה עם המטופל (סעיף 17 לחוק) שזכותו לדרוש ולקבל בכל עת את הכתוב בה (סעיף 18 לחוק). לפי סעיף 28(ב) לחוק, מי שלא מכבד חובות אלה צפוי לקנס.
כל טופל זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, ובלבד שהמלווה לא יתערב במתן הטיפול הרפואי
זכות לליווי
זכות חשובה נוספת של המטופל היא הזכות להיכנס עם מלווה לטיפול רפואי. סעיף 6א שכותרתו "זכות לנוכחות מלווה בטיפול רפואי" קובע שמטופל זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו יהיה נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, ובלבד שהמלווה לא יתערב במתן הטיפול הרפואי ואם חלילה נוכחותו עלולה לפגוע בבריאות המטופל, המלווה או מטופלים אחרים; או לפגוע באיכות הטיפול הרפואי ו/או להפריע לעבודת המטפל, ו/או לפגוע בפרטיות של מטופלים אחרים ניתן למנוע את הליווי.
על המטפל להציג בפני המטופל מידע רפואי הנחוץ לו לשם קבלת החלטה לגבי הטיפול, ורק לאחר קבלת המידע הנחוץ יחליט המטופל האם לקבל את הטיפול, שיבוצע בו רק לאחר שהביע הסכמה לביצועו
הסכמה מדעת לטיפול רפואי
טיפול רפואי יינתן אך ורק לאחר קבלת הסכמה מדעת של המטופל, שיכולה להיות בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות (סעיף 14 לחוק). הזכות הזו של קבלת טיפול רק לאחר הבעת הסכמה היא זכות כה חשובה ומרכזית, עד כדי כך שהוקדש לה פרק שלם בחוק, הוא פרק ד'. לפי סעיף 13 לחוק על המטפל להציג בפני המטופל מידע רפואי הנחוץ לו לשם קבלת החלטה לגבי הטיפול, ורק לאחר קבלת המידע הנחוץ יחליט המטופל האם לקבל את הטיפול, שיבוצע בו רק לאחר שהביע הסכמה לביצועו.
הסעיף עוסק גם בהגדרת המידע הרפואי הדרוש לחולה, שכולל פירוט של האבחנה והפרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל; המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע; הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות; וכן הסיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי. את המידע הזה על המטפל למסור למטופל בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות. לפי סעיף 7 לחוק המטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו.
ועדת האתיקה רשאית להחליט על מתן טיפול רפואי למטופל גם ללא הסכמה שלו כאשר המטופל מתנגד לטיפול רפואי ובשל כך נשקפת סכנה חמורה לחייו
כיצד שואף חוק זכויות החולה להבטיח את מימושן של הזכויות המעוגנות בו?
לצד הזכויות החשובות המפורטות בחוק עוסק חוק זכויות החולה גם באמצעים ובדרכים בהן יש לנקוט כדי להבטיח את קיום זכויות החולה ולצמצם את האפשרות לפגיעה כלשהי במטופלים.
ועדת בדיקה - אם לא כובד אחד מסעיפי החוק, רשאי המטופל או נציג שלו להגיש תלונה. בעקבות התלונה על אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי תוקם ועדת בדיקה (סעיף 22 לחוק) על ידי מנהל מוסד רפואי לגבי טיפול רפואי שניתן במסגרת אותו מוסד; או מנהל קופת חולים לגבי טיפול רפואי שניתן במוסד ממוסדות קופת החולים; או המנהל הכללי או מי שהוא הסמיך. ממצאיה ומסקנותיה של ועדת הבדיקה יימסרו למי שמינה את הועדה ולמטופל הנוגע בדבר.
ועדת בקרה ואיכות - סעיף 22 לחוק עוסק בהקמתה של ועדה פנים מוסדית במוסד רפואי במטרה לתרום לאיכות הטיפול הניתן בה למטופלים. הסעיף מורה על הקמת "ועדת בקרה ואיכות" שתהיה אחת מאלה: ועדה פנימית של מוסד רפואי שהקים מנהל המוסד לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי; או ועדה שהקים מנהל קופת חולים לשם שיפור איכות שירותי הבריאות במוסדות קופת החולים; או ועדה שהקים המנהל הכללי לשם שיפור איכות שירותי הבריאות. תוכן הנאמר בוועדה יישמר בפרוטוקול, אך זה לא יהווה כראיה בהליך משפטי כלשהו. אולם, סיכומיה ומסקנותיה של ועדת הבקרה והאיכות יימסרו למי שמינה את הועדה, ורשאי הוא לעיין בפרוטוקול דיוני ועדת הבקרה והאיכות ובכל חומר אחר שנמסר לה, ואם ימצא כי קיימת לכאורה עילה לנקיטת אמצעי משמעת על פי דין כלפי מטפל יודיע על כך למנהל הכללי.
ועדות אתיקה - סעיף 24 לחוק עוסק בהקמתן של וועדות אתיקה שיש להן זכות לצמצם את זכויות המטופל בנסיבות מסוימות. ועדת אתיקה כוללת: יושב ראש שהינו אדם הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט מחוזי, שני רופאים מומחים שמומחיותם שונה, פסיכולוג או עובד סוציאלי וכן נציג ציבור או איש דת. לוועדת האתיקה יש זכות להחליט לאשר למטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם הסיקה שמסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל (סעיף 14).
זאת ועוד, ועדת האתיקה רשאית להחליט על מתן טיפול רפואי למטופל גם ללא הסכמה שלו כאשר המטופל מתנגד לטיפול רפואי ובשל כך נשקפת סכנה חמורה לחייו (סעיף 15) במקרה כזה ועדת האתיקה תשמע את עמדת המטופל ותשתכנע כי יש לתת לו הטיפול בניגוד לרצונו משום שצפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי וקיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע; וזאת בתנאי שנמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת. לוועדת האתיקה סמכות גם "לנגוס" בזכות המטופל למידע רפואי ולאשר אי מסירתו כשהמידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו.
חובה על מנהל מוסד רפואי למנות עובד שיהיה אחראי לזכויות המטופל. תפקידיו של האחראי כוללים, בין היתר, מתן ייעוץ וסיוע למטופל בקשר למימוש זכויותיו
מינוי עובד אחראי לזכויות החולה
במקביל לפעולתן של ועדות אלה קובע פרק ז' לחוק חובה נוספת שתבטיח את מימוש האחריות המוטלת על מוסד רפואי לקיום זכויות המטופל בו. כך, קובע סעיף 25 לחוק חובה על מנהל מוסד רפואי למנות עובד שיהיה אחראי לזכויות המטופל. תפקידיו של האחראי כוללים, בין היתר, מתן ייעוץ וסיוע למטופל בקשר למימוש זכויותיו על פי חוק זה; קבלת תלונות של מטופלים, בדיקתן והטיפול בהן; תלונות שעניינן איכות הטיפול הרפואי יועברו לטיפולו של מנהל המוסד הרפואי; הדרכה והנחיה של חברי הסגל הרפואי והמנהלי של המוסד הרפואי בכל הנוגע להוראות חוק זה. לפי סעיף 26 לחוק מנהל מוסד רפואי ידאג לקיום החובות המוטלות על המוסד הרפואי לפי הוראות חוק זה.
לסיכום, חוק זכויות החולה מסדיר את מערכת היחסים בין מטופל למטפל ומבטיח את זכויות המטופל, שכוללות, זכויות אדם "כלליות וכן זכויות ייחודיות למטופל. זכויות אלה מקימות חובות על מטפלים לסוגיהם, על אנשי הצוות הרפואי ועל מנהל מוסדות רפואיים.
* עו"ד לביא שפרלינג מתמחה בתחומי המשפט האזרחי: רשלנות רפואית, דיני נזיקין, ביטוח לאומי, תאונות דרכים, ענייני גירושין ועוד
