כיום הדברים נשמעים כמעט דמיוניים, אבל בעבר, לפני חקיקת חוק דמי מחלה תשל"ו-1976, זכאי היה מעסיק לסרב לבקשת עובד חולה שלא להגיע לעבודה; ולהפחית משכרו אם בכל זאת בחר להיעדר.
חוק דמי מחלה לא רק עיגן את זכותו של עובד שלא לעבוד בעת מחלה, אלא גם קבע את הזכות לקבל תשלום על היעדרות בעת מחלה. בשנים האחרונות, החוק הורחב גם להיעדרות עקב מחלת ילד, מחלה הורה ומחלת בן זוג.
מטרתו המרכזית של החוק היא להסדיר את הזכות של עובדים להיעדר מעבודתם עקב מחלה ולקבל על כך תשלום, על פי מספר ימי המחלה הצבורים העומדים לרשותם.
מטרתו המרכזית של החוק היא להסדיר את הזכות של עובדים להיעדר מעבודתם עקב מחלה ולקבל על כך תשלום, על פי מספר ימי המחלה הצבורים העומדים לרשותם
מהי מטרת החוק?
מטרתו המרכזית של החוק היא להסדיר את הזכות של עובדים להיעדר מעבודתם עקב מחלה ולקבל על כך תשלום, על פי מספר ימי המחלה הצבורים העומדים לרשותם.
מטרה נוספת של החוק, בעקבות תיקון בשנים האחרונות, היא לאסור פיטורין של עובד חולה בעת היעדרותו. זאת, כל עוד עומדים לרשותו ימי מחלה צבורים.
מהי חשיבות החוק?
חשיבות החוק היא בכל הנוגע לקביעת המובן מאליו, והסדרת זכותו של כל עובד להיעדר מעבודתו בעת מחלה. חשיבות החוק מתחדדת, נוכח המנגנון הברור שהחוק קובע לתשלום דמי מחלה לעובדים.
מהם עיקרי החוק?
החוק כולל מספר סעיפים מרכזיים. לצדו של החוק קיימים מספר דברי חקיקה מקבילים.
הזכות לדמי מחלה
סעיף 2 לחוק קובע את זכותו של עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה לקבל ממעסיקו דמי מחלה. על פי נוסח הסעיף, על היום הראשון לא מועבר תגמול כלשהו, על הימים השני והשלישי מועבר תגמול בסך 50%, ומהיום הרביעי והלאה מועבר תשלום מלא עבור ההיעדרות.
הזכות לעבודה חלקית
סעיף 3 מתייחס לסיטואציה שבה על רקע מגבלה רפואית, עובד מסוגל לבצע את עבודתו באופן חלקי, והמעסיק מציע לו עבודה אחרת באותו מקום עבודה. על פי נוסח הסעיף, העובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה עבור העבודה החלקית, אלא לשכרו הרגיל.
סעיף 3(ב) לחוק קובע כי ככל שהמעסיק אינו מוצא לעובד עבודה חלקית מתאימה, הוא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה.
תקופת הזכאות לדמי מחלה
על פי סעיף 4 לחוק, עובד זכאי לכל היותר לצבירת מחלה בהיקף של יום וחצי עבור כל חודש עבודה, ולא יותר מ-90 יום. לעניין זה, לא תילקח בחשבון תקופה שבה קיים לעובד ביטוח דמי מחלה או שעל העובד חל הסכם קיבוצי מיטיב.
פיטורים בעת הזכאות לדמי המחלה
על פי סעיף 4א(א) לחוק, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, כל עוד יש לעובד ימי מחלה צבורים.
סעיף 4א(ב) לחוק קובע מספר סייגים לעניין זה. כך, למשל: ניתן לפטר עובד שנעדר עקב מחלה, אם ההודעה המוקדמת על הפיטורין נמסרה לו לפני היעדרות זו או אם מקום העבודה של העובד הפסיק לפעול או פשט את הרגל.
גובה דמי המחלה
סעיף 5(א) לחוק קובע כי דמי המחלה שיקבל עובד יהיו בגובה שכר העבודה הרגיל שהעובד היה זכאי לקבל, בתקופת זכאותו לדמי מחלה (ככל ששכר העובד נקבע על פי תוצרת, השכר יחושב על פי התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק העובד בשלושת החודשים שקדמו למחלה).
לפי סעיף 6(א) בחישוב דמי המחלה של העובד יובאו בחשבון, בין היתר, שכר היסוד שלו, ותוספות ותק, יוקר, משפחה ועוד.
שלילת הזכות לדמי מחלה
סעיף 10 לחוק מתייחס לעובדים הבוחרים לעבוד בתקופת מחלתם וקובע באופן חד-משמעי כי הם לא יהיו זכאים לדמי מחלה; וכי אם דמי המחלה כבר שולמו להם - המעסיק יהיה זכאי לתבוע את החזרת דמי המחלה.
חוקים מקבילים
לצד החוק, קיימים מספר חוקים מקבילים, שנועדו להשלים אותו ומתייחסים לסיטואציות ייחודיות נוספות:
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), תשנ"ד-1993: מאפשר לעובד להיעדר עד שישה ימים בשנה (עד שבעה ימים במקרה בו מדובר בתרומת איברים) בשל מחלת ההורה שלו או בן זוגו של ההורה, על חשבון ימי המחלה שלו. לעניין זה, קובע החוק כי הורה ייחשב כחולה, ככל שהוא הפך לתלוי לחלוטין בעזרת הזולת, לצורך ביצוע פעולות היומיום.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998: מאפשר לעובד להיעדר עד שישה ימים בשנה על חשבון ימי המחלה שלו, בשל מחלת בן זוגו. זאת, ככל שבן הזוג חלה והפך להיות תלוי בו לחלוטין, בביצוע פעולות היומיום.
על פי נוסח החוק, ככל שבן הזוג חלה בסרטן, עובד שעבד במשך שנה לפחות באותו מקום עבודה, רשאי להיעדר עד 60 יום בשנה על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו או ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו. במקרה זה, ההיעדרות אינה מותנית בתלות של בן הזוג בעזרה שלו.
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993: מאפשר לעובד שהינו הורה להיעדר מעבודתו, כדי לטפל בילדו החולה. הורה לילד בן פחות מ-16 זכאי לשמונה ימי מחלה כדי לטפל בו, אם בן זוגו לא נעדר מהעבודה לצורך כך.
הורה לילד עד גיל 18 החולה בסרטן זכאי להיעדר 90 ימים בשנה, על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה שלו, לפי בחירתו, ככל שעבד במשך שנה לפחות באותו מקום עבודה.
הורה או אפוטרופוס לאדם עם מוגבלות (בכל גיל) זכאי להיעדר עד 18 ימים בשנה, על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה שלו לפי בחירתו. בנוסף, הוא זכאי גם ל-52 שעות היעדרות מבלי ששכרו ינוכה, לצורך טיפול בילדו.
לסיכום: חוק דמי מחלה מעגן את עצם הזכות להיעדר מהעבודה בעת מחלה, וקובע את מספר ימי ההיעדרות שבהם זכאי העובד החולה לדמי מחלה, על פי הוותק שצבר במקום העבודה. נוסף על כך, אוסר החוק על פיטורי עובד חולה בתקופת היעדרותו, כל עוד עומדים לרשותו ימי מחלה צבורים.
עו"ד הדר פלד-טל עוסקת בדיני עבודה.
