על פי הערכות, אחד מכל עשרה תלמידים בישראל, נזקק לחינוך מיוחד. כל הורה לילד עם צרכים מיוחדים מכיר את התסכול המלווה את הידיעה, שלפיה בנו איננו מסוגל להפיק את המרב מהמסגרת שאליה הוא משתייך.
בדיוק לשם כך, נחקק חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח-1988, שנועד לספק מענה פרטני לכל תלמיד עם צרכים מיוחדים. בשורות הבאות נבקש להציג את חוק זה, ולעמוד על מטרותיו.
יצוין, כי החל מחודש ינואר 2019 נכנס לתוקף תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד שיתחיל להיות מיושם באופן הדרגתי החל משנה"ל הקרובה, שנת תש"פ.
מהי מטרת החוק חינוך מיוחד?
בראש ובראשונה, מטרת חוק חינוך מיוחד היא לקדם ולפתח את הלמידה , הכישורים והיכולות של התלמיד עם הצרכים המיוחדים ואת תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי, החברתי וההתנהגותי ולהקנות לו ידע, מיומנויות, כישורי חיים וכישורים חברתיים. כמו כן, מטרה חשובה שנוספה במסגרת תיקון 11 לחוק, היא לעגן את זכותו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה וכן לתת לו מענה הולם לצרכיו המיוחדים.
החוק מוסיף וקובע כמטרה לקדם את שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות החינוך רגילים.
מכיון שמטרות אלו עוגנו בחקיקה, הרי שהחוק וההסדרים המצויים בו, מטילים על המדינה מחויבות מעשית לעשות את הנדרש כדי להשיג את התכליות של החוק ולספק לתלמידים עם צרכים מיוחדים את הנדרש על פי החוק לצורך עמידה במטרות שנקבעו.
מהי חשיבות החוק?
החוק הינו בעל חשיבות עצומה, וגולת הכותרת שלו היא הזכות לשירותי חינוך מיוחדים ושירותים נלווים חינם לאותם תלמידים שיכללו במסגרת החוק.
במסגרת החוק, נקבע אופן מימושה של הזכות לשירותי חינוך מיוחדים, בין היתר באמצעות ועדת אפיון וזכאות שתקבע את זכאותו של תלמיד שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המופיעות בחוק (בתוספת הראשונה) ואשר מגבילה את תפקודו, לשירותי חינוך מיוחדים וכן קובעת את סל השירותים שיינתן לתלמיד לפי רמת תפקודו כמפורט בתוספת השנייה.
מהם עיקרי חוק חינוך מיוחד?
החוק כולל מספר הגדרות וקובע מספר עקרונות כלליים לקידום תחום החינוך המיוחד.
על פי סעיף 1 לחוק, כל אדם בגיל 21-3 שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה, המגבילה את תפקודו באחת מרמות התפקוד המפורטות בתוספת השנייה הוא תלמיד עם צרכים מיוחדים אשר זכאי מהמדינה לשירותי חינוך מיוחדים
מיהו תלמיד עם צרכים מיוחדים
על פי סעיף 1 לחוק, כל אדם בגיל 21-3 שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה, המגבילה את תפקודו באחת מרמות התפקוד המפורטות בתוספת השנייה הוא תלמיד עם צרכים מיוחדים אשר זכאי מהמדינה לשירותי חינוך מיוחדים. כך למשל, תלמיד שפסיכולוג חינוכי, פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני יקבע כי יש לו מנת משכל גבולית, וייקבע כי רמת התפקוד של אותו תלמיד גבוהה, יקבל מענה פרטני או קבוצתי וכן הנחייה של הצוות.
מה כולל חינוך מיוחד
סעיף 1 לחוק קובע , כי חינוך מיוחד כולל שירותי חינוך מיוחדים המוגדרים כהוראה, לימוד וטיפול שיטתיים (כגון טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק) וכן שירותים נלווים (כגון שירותי הסעה וליווי, ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים פארא רפואיים, פסיכולוגיים וסוציאליים) או שירותים מיוחדים - הכל לפי צרכיו של התלמיד.
החוק לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 11 קובע, הלכה למעשה, כי סל השירותים שיינתן לתלמיד שוועדת הזכאות והאפיון קבעה את זכאותו לחינוך מיוחד, ייקבע, בין השאר, בהתאם לרמת תפקודו של התלמיד ולמאפיינים הקיימים בסוג המסגרת החינוכית בה ילמד התלמיד (מוסד חינוכי מיוחד/ כיתה רגילה בתוך מוסד רגיל או כיתה לחינוך מיוחד בתוך מוסד רגיל).
הזכות לחינוך מיוחד חינם
לפי סעיף 2 לחוק, כל תלמיד עם צרכים מיוחדים זכאי לשירותי חינוך מיוחדים חינם באזור המגורים שלו. אם לא קיים מוסד חינוכי מתאים באזור המגורים של התלמיד – אחראית רשות החינוך המקומית לתת שירותי חינוך מיוחדים לתלמיד במוסד מתאים – גם אם הוא נמצא בעיר אחרת.
לפי סעיף 4(ג) לחוק, עירייה השולחת תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים למוסד חינוכי בעיר אחרת, נדרשת להשתתף בהוצאות קיום המוסד עבור התלמיד שאותו שלחה.
אחריות המדינה לחינוך מיוחד
לפי סעיף 3 ו- 4 לחוק, המדינה אחראית למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם באזור מגוריו של התלמיד. ככל שלא נמצא מוסד חינוכי מתאים לתלמיד, רשות החינוך המקומית אחראית לתת לתלמיד שירותי חינוך מיוחדים במוסד מתאים קרוב ככל האפשר לאזור מגוריו.
הרכב ועדות זכאות ואפיון
לפי סעיף 6-7 לחוק, מי שקובעת את זכאותו של תלמיד לשירותי חינוך מיוחדים היא ועדת הזכאות והאפיון. ועדה זו כוללת שישה חברים: עובד של משרד החינוך שיש לו מומחיות, ניסיון והכשרה בחינוך המיוחד (הוא יהיה יו"ר הועדה); מנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית ; שני מפקחים של משרד החינוך, האחד מפקח כולל והשני מפקח כולל לחינוך מיוחד או נציגיהם; פסיכולוג חינוכי; והורה לתלמיד עם צרכים מיוחדים.
אופן פעולת ועדת הזכאות והאפיון
סעיף 7 לחוק חינוך מיוחד מתווה את אופן וסמכות ועדת הזכאות ואפיון.
על פי החוק, ועדת הזכאות והאפיון תקבע את זכאותו של תלמיד לשירותי חינוך מיוחדים לאותם תלמידים שיש להם אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה שהוספה לחוק במסגרת תיקון 11. כמו כן, הוועדה תקבע את רמת תפקודו וצרכיו בהתאם למצבו, בין השאר בתחומים הבאים: הקוגניטיבי, לימודי, שפתי, רגשי, חברתי, עצמאות תפקודית והתארגנות, ותקשורת. כמו כן, ועדת הזכאות והאפיון תקבע את סל השירותים שהתלמיד יקבל בהתאם לרמת תפקודו וצרכיו כמפורט בתוספת השנייה שנוספה לחוק במסגרת תיקון 11.
החלטת ועדת הזכאות והאפיון תכלול גם את פירוט השירותים שהתלמיד זכאי לקבל בכל מסגרת חינוכית שבה ילמד. החלטה זו תועבר להורי התלמיד בכתב.
לאחר קבלת החלטת ועדת הזכאות והאפיון, הוריו של התלמיד, למעט במקרים מיוחדים, יחליטו על המסגרת החינוכית שבה ילמד ילדם. החלטתם זו תועבר לידי ועדת הזכאות והאפיון בתוך 14 ימים מקבלת החלטת הועדה.
להורים יש אפשרות לבחור את מסגרת לימודיו של ילדם שהינה אחת מבין האפשרויות הבאות: כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל, כיתה במוסד חינוך רגיל שבה ניתנים שירותי חינוך מיוחדים, מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים.
לפי סעיף 10(א) לחוק, על מנהל המוסד החינוכי להביא את עניינו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לדיון חוזר בפני ועדת הזכאות והאפיון אחת לשלוש שנים, לצורך דיון חוזר בו.
דיון חוזר בעניינו של התלמיד יכול להתקיים במועד מוקדם יותר, ובלבד שחלפה שנה ממועד ההחלטה בעניינו של התלמיד בתנאים המפורטים בחוק.
הגשת השגה על החלטת ועדת הזכאות והאפיון
לפי סעיף 13 לחוק, תלמיד עם צרכים מיוחדים, הורה או נציג של ארגון ציבורי רשאים להגיש השגה לוועדת השגה על החלטתה של ועדת הזכאות והאפיון וזאת תוך 21 יום מקבלת ההחלטה. ועדת ההשגה תיתן החלטתה תוך 21 ימים מיום שהוגשה ההשגה, אלא אם החליטה להאריך את המועד מטעמים מיוחדים שירשמו.
על פי תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד שנכנס לתוקף כאמור, בחודש ינואר 2019, להורים ניתנה הסמכות, לאחר קביעתה של ועדת הזכאות ואפיון שילד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים, לקבוע את המוסד החינוכי בו ילמד ילדם
תיקון מס' 11 - רפורמה בחינוך המיוחד
על פי תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד שנכנס לתוקף כאמור, בחודש ינואר 2019, להורים ניתנה הסמכות, לאחר קביעתה של ועדת הזכאות ואפיון שילד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים, לקבוע את המוסד החינוכי בו ילמד ילדם: מוסד חינוך רגיל, כיתה לחינוך מיוחד במוסד חינוך רגיל או מוסד חינוכי מיוחד.
לגבי תלמיד עם צרכים מיוחדים שיהיה משולב במוסד חינוך רגיל נקבע, כי צוות רב-מקצועי יקבע את זכאותו של התלמיד לשירותי החינוך המיוחדים וכן את היקף סל השירותים שיינתנו לתלמיד בביה"ס הרגיל, לפי רמת תפקודו וצרכיו (כמפורט בתוספת השנייה). עוד קובע החוק כי הצוות הרב מקצועי יקבע תוכנית חינוכית יחידנית לכל תלמיד מתוך מטרה לשלב את התלמיד בתוכנית הלימודים הרגילה, בהתאם לנסיבותיו של כל תלמיד.
כאמור, התיקון מבטל את סמכותן של ועדות ההשמה שהיו עד לאחרונה לקבוע את המוסד בו ילמד התלמיד, קובע את סמכותן של ועדות הזכאות והאפיון לקבוע את הזכאות לשירותי חינוך מיוחדים ואת סל השירותים שהתלמיד יהא זכאי להם במוסד החינוכי. כמו כן, התיקון מעביר להורי התלמיד את הבחירה במוסד החינוכי בו ילמד ילדם.
כאמור, מטרת שירותי החינוך המיוחדים היא לקדם את שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים.
לסיכום, חוק חינוך מיוחד הינו חוק משמעותי, הקובע את זכאותו של כל תלמיד עם צרכים מיוחדים לקבלת שירותי חינוך מיוחדים ובחינם, מתוך רצון וכוונה לשלב את התלמידים עם הצרכים המיוחדים במסגרת חינוך רגילה. לצורך שילוב זה, נקבעו ההסדרים בחוק שיתרמו לתלמיד עם צרכים מיוחדים להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה, בכל תחומי החיים.
