חוק הפונדקאות, או בשמו הפחות מוכר: חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו-1996, מסדיר את הליך הפונדקאות בישראל וקובע מי רשאי לפתוח בהליך ומי יכולה לשמש כאם פונדקאית (לאחר תיקון החוק גם נשים יחידניות יכולות, ולא רק זוגות).
החוק מגדיר כללים ברורים לביצוע פונדקאות בישראל, וקובע כי תנאי מקדים להליך הוא עריכת הסכם כתוב בין האם הפונדקאית להורים המיועדים או לאם המיועדת. המדינה מפקחת באופן הדוק על ההליך, וכל הסכם פונדקאות חייב לעבור אישור של ועדה מיוחדת, הפועלת במשרד הבריאות.
החוק מחיל פיקוח הדוק של המדינה על הליך הפונדקאות וקובע כי רק ועדה מטעם משרד הבריאות רשאית לאשר הסכמי פונדקאות בין הורים מיועדים לאם פונדקאי
מהי מטרת החוק?
מטרת החוק, שעבר בכנסת בשנת 1996, היתה לתת מענה, באמצעות אם פונדקאית, לזוגות הטרוסקסואליים שאינם יכולים לממש את הזכות שלהם להורות בשל בעיה רפואית - או שלא ניתן להשיג הריון או שהריון עלול לסכן את חיי האם או העובר.
בחודש יולי 2018 עבר החוק תיקון משמעותי, ובין היתר, הוחל גם על נשים יחידניות. במסגרת התיקון, נקבע כי גם אישה יחידנית הסובלת מבעיה רפואית המונעת ממנה לשאת הריון או שהריון עלול לסכן את חייה או את חיי העובר, רשאית להיעזר בפונדקאית ולהתחיל בהליך פונדקאות בישראל.
החוק מחיל פיקוח הדוק של המדינה על הליך הפונדקאות וקובע כי רק ועדה מטעם משרד הבריאות (הכוללת 3 רופאים, פסיכולוג, משפטן, עובד סוציאלי ואיש דת) רשאית לאשר הסכמי פונדקאות בין הורים מיועדים לאם פונדקאית.
רוב מדינות העולם אינן מאפשרות פונדקאות. מדינת ישראל, שמקנה חשיבות רבה לנושא הילודה, בחרה לאשר את ההליך ולפקח עליו
מהי חשיבות החוק?
חשיבות החוק רבה, מאחר שהחוק נותן דחיפה משמעותית לנושא, בשל החלטת המדינה לקחת חסות על ההליך. רוב מדינות העולם אינן מאפשרות פונדקאות; מדינת ישראל, שמקנה חשיבות רבה לנושא הילודה, בחרה לאשר את ההליך ולפקח עליו, וכך לתת לזוגות ולנשים יחידניות ביטחון מקסימלי בהצלחת ההליך.
כל הצדדים לפונדקאות חייבים להיות תושבי ישראל (אזרחי המדינה או מי שיש להם רישיון לישיבת קבע בארץ). החוק אינו מכיר בפונדקאות חוץ. בנוסף, קובע החוק כי כל שלבי ההליך יתרחשו בישראל
מהם עיקרי החוק?
החוק קובע אילו זוגות רשאים לפתוח בהליך פונדקאות, מי יכולה להיות אם פונדקאית, ובאילו קריטריונים חייבים הצדדים לעמוד, כדי שההסכם ביניהם יאושר על ידי המדינה.
חובת עריכה של הסכם הפונדקאות בכתב - לפי סעיף 2 לחוק, כדי לפתוח בהליך פונדקאות על ההורים המיועדים והאם הפונדקאית לערוך הסכם בכתב. ההסכם חייב להיות מאושר על ידי ועדה של משרד הבריאות.
פונדקאות - רק עקב בעיה רפואית או סיכון בהריון - הורים יכולים להיכנס להליך פונדקאות רק אם הם מציגים לוועדה מטעם משרד הבריאות חוות דעת של רופא מומחה, הקובעת כי האם המיועדת אינה יכולה להתעבר עקב בעיה רפואית או כי ההיריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאות האם או העובר.
רק תושבי ישראל יכולים לבצע את ההליך - לפי סעיף 5(א)(1) לחוק, כל הצדדים לפונדקאות חייבים להיות תושבי ישראל (אזרחי המדינה או מי שיש להם רישיון לישיבת קבע בארץ). החוק אינו מכיר בפונדקאות חוץ. בנוסף, קובע החוק כי כל שלבי ההליך יתרחשו בישראל. זאת, כדי להבטיח את קיום הוראות החוק.
הגבלת גיל האם הפונדקאית וההורים המיועדים - לפי סעיף 5(א)(1ג) לחוק, ההורים המיועדים חייבים להיות בני 18 עד 54 לכל היותר; האם הפונדקאית יכולה להיות בת 22 עד 39. אם יחידנית חייבת להיות עד גיל 54, ובלבד שיש לה עוברים מביציות שלה אשר נשאבו ממנה בטרם מלאו לה 43 (כפי שיורחב בהמשך).
קשר גנטי בין ההורים המיועדים לעובר (1) - לפי חוק הפונדקאות, חייב להיות קשר גנטי בין ההורים המיועדים לעובר. ככל שמדובר בזוג הטרוסקסואלי, הזרע בהליך חייב להיות של האב. ככל שיש לאב בעיית פוריות, אין לבני הזוג אפשרות לעבור הליך פונדקאות בישראל (סעיף 2(2) לחוק).
בכל הנוגע לביצית בזוגיות הטרוסקסואלית, הביצית יכולה להיות של האם המיועדת או מתרומה, אך חל איסור על שימוש בביצית של האם הפונדקאית (סעיף 2(1) לחוק).
קשר גנטי בין ההורים המיועדים לעובר (2) - על פי התיקון מיולי 2018, ככל שמדובר באם יחידנית, הביצית שבה יעשה שימוש בהליך הפונדקאות חייבת להיות שלה, כדי שיישמר הקשר הגנטי אליה (סעיף 2(2) לחוק). הדבר משליך על גיל הביציות של האימהות היחידניות היכולות להשתתף בהליך פונדקאות: הדרישה היא כי יעשה שימוש רק בביציות אשר נשאבו מהאם המיועדת בטרם מלאו לה 43 (הרציונל הוא כאשר הביצית נשאבה לאחר גיל 43, סיכויי הקליטה של ההריון נמוכים יותר).
לפונדקאית חייב להיות לפחות ילד ביולוגי אחד - סעיף 5(1א) לחוק קובע כי האם הפונדקאית לא יכולה להיות קרובת משפחה של אחד ההורים המיועדים וחייב להיות לה לפחות ילד ביולוגי אחד שנמצא בחזקתה. יש גם הגבלה על מספר הלידות: אם פונדקאית יכולה להיות מי שילדה לכל היותר ארבע לידות.
החוק אוסר השתתפות בהליך של מי שנשאה הריון כאם פונדקאית יותר מפעמיים; וכן של מי שילדה כאם פונדקאית יותר מפעם אחת.
הגבלה על מספר הילדים המשותפים של ההורים המיועדים - סעיף 5(1ג)(ב) קובע כי רק הורים מיועדים, שאין להם יותר משני ילדים משותפים יכולים להיכנס לפונדקאות. לאם יחידנית אסור שיהיו יותר משני ילדים עם קשר גנטי אליה.מסעיף זה, ניתן ללמוד כי המדינה מתייחסת להליך הפונדקאות כאל משאב המצוי במצב חסר, ומאפשרת רק להורים שאין להם ילדים או שמספר הילדים שלהם מצומצם לקחת בו חלק.
מספר מוגבל של ניסיונות להשתלת ביציות בפונדקאית - סעיף 5(א)(2) לחוק מחייב את ההורים המיועדים לקבוע בהסכם לנשיאת העוברים כי לא יבוצעו יותר משישה ניסיונות להשתיל בגופה של אם פונדקאית ביציות מופרות.
איסור תשלום עבור הפונדקאות ללא אישור - סעיף 6 לחוק קובע כי הורים מיועדים רשאים לשלם לאם פונדקאית תשלומים חודשיים לכיסוי הוצאותיה או תשלומים אחרים. עם זאת, כל תמורה המוסכמת בין הצדדים, בין אם בכסף או בשווה כסף, חייבת להיות מאושרת על ידי הוועדה מטעם משרד הבריאות.
עונשי מאסר למי שמפר את הוראות החוק - סעיף 19 לחוק קובע עונשי מאסר למי שמפר את הוראות החוק, ובכלל זה מבצע הליך פונדקאות בניגוד לתנאים שנקבעו; משלם על הליך פונדקאות ללא אישור הוועדה הרלוונטית; או מתקשר בהסכם פונדקאות שלא אושר ע"י ידי הוועדה.
החוק מממש את הזכות להורות של זוגות הטרוסקסואליים ושל אימהות יחידניות, אבל אינו מתייחס כלל לזכות להורות של זוגות הומוסקסואליים או של גברים יחידנים. עובדה זו מעוררת ביקורת חריפה
הביקורת נגד החוק מצד זוגות הומוסקסואליים
החוק מממש את הזכות להורות של זוגות הטרוסקסואליים ושל אימהות יחידניות, אבל אינו מתייחס כלל לזכות להורות של זוגות הומוסקסואליים או של גברים יחידנים. עובדה זו מעוררת מטבע הדברים ביקורת חריפה נגד החוק, הפוגע בעיקרון השוויון.
לסיכום: חוק הסכמים לנשיאת עוברים מסדיר את נושא הפונדקאות בישראל. מדובר בחוק מקיף, שנועד לוודא כי ההליך נעשה היטב. החוק מאפשר פונדקאות להורים הטרוסקסואליים ולאימהות יחידניות (ע"פ תיקון שנעשה לאחרונה בחוק). עם זאת, החוק אינו מתיר פונדקאות לזוגות חד מיניים או לגברים המעוניינים להיות הורים יחידנים.
* עו"ד תמר רובינשטיין עומדת בראש מרכז חיים חדשים פונדקאות תמר וסיגל (יחד עם עו"ד סיגל גיסין). המרכז עוסק בליווי הליכי פונדקאות בישראל מזה 9 שנים.
