חוק חובת המכרזים (התשנ"ב-1992) מבסס קביעה לפיה מוסדות ציבוריים וממשלתיים (המפורטים בחוק) יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה, לביצוע עבודה ו/או לקבלת שירותים עם גוף או אדם בישראל, רק לאחר שיקיימו מכרז פומבי.
בין היתר, החוק מפרט מהו מכרז פומבי, מהן החובות החלות על מי שחייבים לקיים את החוק ובאילו תנאים ומגבלות עליהם לפעול. הסעיף המרכזי והחשוב בחוק, המעיד על רוחו ואופיו, הוא סעיף 2 הקובע "חובת מכרז": על הגופים הממשלתיים והציבוריים, חלה חובה לקיים מכרז פומבי. רק בעזרת מכרז פומבי, יוכלו לכרות עסקה, שמטרתה רכישת טובין (למשל: ציוד משרדי), עסקה שמטרתה רכישה של שירותים (למשל: שירותי שמירה) או עסקה לביצוע עבודה (למשל: סלילת כביש).
מהו מכרז פומבי?
"מכרז" (מהמילה "כרוז") הוא "קול קורא", מצד יוזם המכרז, אל מועמדים פוטנציאליים. במסגרת המכרז, ה"כורז" מזמין את הניגשים למכרז להציע הצעות שייבחנו. בסיום תהליך הבחינה, יוכרז הזוכה במכרז.
מכרז פומבי, מכוח חוק חובת המכרזים, מוגדר בתקנות חובת מכרזים (תשנ"ג-1993) בסעיפים 1 ו-15, כמכרז בעל המאפיינים הבאים: מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות נעשית בהודעה לציבור; את ההודעה לציבור יש לפרסם בעיתון נפוץ, בעיתון בשפה הערבית ובאתר אינטרנט.
הפרסום באתר האינטרנט צריך להיות בעברית ובערבית. כמו כן, חלה חובה לפרסם את המכרז זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות.
על מי חל חוק חובת המכרזים?
הגופים החייבים לקיים מכרז פומבי, לשם בחירת ספק שירותים ו/או עובדים ו/או טובין, מפורטים בסעיף 2(א) לחוק, המחיל חובה זו על כלל מוסדות המדינה (מוסדות ממשלתיים), כל תאגיד ממשלתי, קופות חולים, מועצות דתיות ומוסדות להשכלה גבוהה.
לפי סעיף 5 לחוק, במקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות, חובת המכרז הקבועה בסעיף 2 לחוק חובת מכרזים, תחול גם על תאגידים מקומיים וגם על מערכת הביטחון.
המטרה של הטלת חובת מכרז על מוסדות ממשלתיים וציבוריים היא לפעול למען הגופים הציבוריים (היכולים לבחור את ההצעה הטובה ביותר) ולמען האזרחים והחברות בישראל (היכולים להתמודד במכרז).
מדוע חלה חובת מכרז על גופים אלה? מהו הרציונל הניצב בבסיס החוק?
המטרה של הטלת חובת מכרז על מוסדות ממשלתיים וציבוריים היא לפעול למען הגופים הציבוריים (היכולים לבחור את ההצעה הטובה ביותר) ולמען האזרחים והחברות בישראל (היכולים להתמודד במכרז).
כך, ליוזמי המכרז יש אפשרות לבחור את השירות, הטובין או העבודה הטובים ביותר, במחיר הנמוך ביותר. במקביל, האזרחים נהנים מחובת המכרז, משום שהודות לקיומה, הם מקבלים הזדמנות שווה והוגנת, תוך נגישות גבוהה לפרויקטים מניבים.
יתרה מכך: באמצעות חובת המכרז הקבועה בחוק, שואף המחוקק לעגן ערכים חשובים: טוהר מידות, נקיון כפיים, שוויון הזדמנויות, הגינות ושמירה על ממשל תקין. מטרה חשובה נוספת, שהחוק שואף להגשים, נוגעת לאינטרסים ציבוריים ולאומיים שהמדינה שואפת לקיים, באמצעות הפיקוח וההגבלות על ההתקשרות בין גופים ציבוריים וממשלתיים לבין פרטים וחברות.
כדי להבטיח את כל אלה, כולל חוק חובת המכרזים כללים לגבי אופי המכרז, כללים לגבי התנהלות יוזמי המכרז וכללים לגבי העדפת מציעים בנסיבות מסוימות, לשם הגשמת מטרות נלוות, המיטיבות עם האינטרס הציבורי.
להורדה של חוברת חוק חובת המכרזים
מהם ההסדרים הבולטים בחוק חובת המכרזים?
הסדרים הנוגעים לאופי המכרז
סעיף 2 (א) לחוק קובע כי התקשרות של הגופים המנויים בחוק תהיה רק במסגרת מכרז פומבי. אופי פרסום המכרז קבוע בתקנות (תקנה 1 ותקנה 15 לתקנות חובת מכרזים) הקובעות חובה על פרסום המכרז באופן פומבי. בנוסף, יש גם הגבלה על תוכנו של המכרז הקבועה בחוק: סעיף 2א לחוק חובת מכרזים קובע כי המכרז יכלול רק תנאים המתחייבים מאופיו או מהותו של המכרז. סעיף 4 לחוק מונה מקרים חריגים, בהם מצטמצמת חובת המכרז, כך שהשר יכול לפטור מחובת המכרז לחלוטין או לקבוע שיהיה מכרז סגור ולא פומבי ולכלול תנאים שאינם הכרחיים בנסיבות העניין.
בחוק אף נדונים מקרים, בהם חל פטור מחובת מכרז (סעיפים 3 ו-4 לחוק). תקנות חובת המכרזים מפרטות באריכות את אופן עריכת המכרז (תקנות 1א ו-1ג) ויש בהן רשימה הכוללת לא פחות מ-30 מקרים, בהם יינתן פטור מחובת מכרז (תקנה 3). לצד זאת, נקבע בסעיף 1ב כי יש לתת עדיפות לביצוע מכרז פומבי, גם במקרים בהם לא חלה חובה כאמור.
הסדרים הנוגעים להתנהלות יוזם המכרז
על יוזם המכרז חל איסור חמור להפלות בין מציעים (סעיף 2(ב) לחוק; וחלה עליו חובת נימוק בכתב, אשר תיכלל במכרז, בנוגע לתנאים שאינם מתחייבים מאופיו או מהותו של המכרז (סעיף 2א).
הסדרים השואפים לקדם אינטרסים ציבוריים, לאומיים וחברתיים
קידום נשים: סעיף 2ב לחוק נותן עדיפות למתמודדת אשה וקובע כי אם שתי הצעות או יותר קיבלו תוצאה משוקללת זהה, שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אשה, תיבחר ההצעה שהוגשה ע"י העסק בשליטת האשה, כהצעה הזוכה במכרז.
לצד העדפה זו, מפורטות בחוק העדפות מותרות נוספות, ובהן העדפה של תוצרת הארץ (סעיף 3א(א)(1)); העדפה בשל התחייבות לשיתוף פעולה בינלאומי (סעיף 3א(א)(2)) והעדפה בשל אזורי עדיפות לאומית (סעיף 3א(א1)(1)).
חוק חובת המכרזים מטיל חובה לקיים מכרז פומבי, לפני כריתת חוזה עבודה, רכש, שירותים וכו', בין גופים ממשלתיים וציבוריים לבין ספקים. עיגונה של חובת המכרז בחוק, שואפת למנוע שחיתות, לתרום לקיום מנהל תקין ולחתור לשוויון
לסיכום: חוק חובת המכרזים מטיל חובה לקיים מכרז פומבי, לפני כריתת חוזה עבודה, רכש, שירותים וכו', בין גופים ממשלתיים וציבוריים לבין ספקים. עיגונה של חובת המכרז בחוק, שואפת למנוע שחיתות, לתרום לקיום מנהל תקין ולחתור לשוויון. זאת, על ידי הענקת הזדמנות שווה לכלל אזרחי המדינה. לצד אלה, שואף חוק חובת המכרזים לקדם גם מטרות "נלוות", המשרתות את האינטרס הציבורי. אם גוף הכפוף לחוק חובת המכרזים מפר את הוראות החוק, ניתן לעתור נגדו לבית המשפט לעניינים מנהליים, לצורך בירור העניין.
עו"ד גיל דחוח מתמחה בעבירות צווארון לבן בתחום הציבורי והפרטי.
