משפטי– זאפ
משפטיחוקיםחוק האזנת סתר - מתי אסור להקליט ומה העונש

חוק האזנת סתר - מתי אסור להקליט ומה העונש

כיום ניתן להקליט כל אחד בכל מקום, מה שמעניק חשיבות רבה לחוק האזנת סתר, שמטרתו להגן על פרטיותנו ולמנוע מצב של ציתות, הקלטה ושימוש בדברים הנאמרים בחדרי חדרים

מאת: עו"ד רוני אלוני סדובניק
06.06.19
תאריך עדכון: 06.06.19
7 דק'
חוק האזנת סתר - מתי אסור להקליט ומה העונש

עוד לפני שהנייד שלנו הפך למכשיר הקלטה פוטנציאלי, ועוד טרם השתלטו המחשבים על חיינו ואפשרו פריצה וחיטוט בסודות הכמוסים שלנו, האזנת סתר היתה פעולה פסולה ואסורה, שגררה ענישה פלילית ואזרחית, וזאת הודות לחוק אזנת סתר הידוע יותר בכינוי השגוי "חוק האזנת סתר".

במה עוסק חוק האזנת סתר?

בשנת 1979 נחקק חוק האזנת סתר, תשל"ט - 1979, ש"עושה סדר" בכל המותר והאסור בנוגע ליכולת שלנו להקליט אחרים ו/או לעשות שימוש בהקלטות אלה, כמו גם ביכולת שלנו להתגונן מפני מי שהקליט אותנו ואף לקבל פיצוי ממי שהשתמש בהקלטות אלה ללא רשותנו. 

חוק האזנת סתר הוא אחד החוקים החשובים ביותר בישראל שמטרתו להגן על זכות יסוד חוקתית, בסיסית וחשובה מאין כמוה, זכות הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והיא זכות האדם לפרטיות. 

החוק מגדיר מהי האזנת סתר, מפרט באילו מצבים מדובר בהאזנת סתר אסורה וקובע מהן השלכותיה של הפגיעה בפרטיותו של מי שנפל קורבן לביצוע או שימוש בהאזנת סתר אסורה. 

סעיף 1 מגדיר, ראשית, מהי "האזנה" וקובע שזוהי פעולה של האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר; החוק מגדיר האזנת סתר כהאזנה ללא הסכמה של מי מבעלי השיחה

מהי האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר

סעיף 1 מגדיר, ראשית, מהי "האזנה" וקובע שזוהי פעולה של האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר; החוק מגדיר האזנת סתר כהאזנה ללא הסכמה של מי מבעלי השיחה. לא רבים מודעים לניואנס הזה, אולם לא כל האזנת סתר היא אסורה ופסולה, ישנם מקרים בהם האזנת סתר מותרת. כלומר, לא כל אימת שמישהו הקליט אתכם הוא ביצע מעשה אסור, ובנסיבות מסוימות מותר להקליט את הזולת ואף להשתמש בתוצרי ההקלטה מבלי לעבור על החוק או להסתכן בתביעה אזרחית. 

אז מהי, אם כן, האזנת סתר אסורה

בראש ובראשונה יש להבין מהי המשמעות של אסור ומותר בהקשר של האזנת סתר: כאשר האזנת סתר היא מותרת, מותר לעשות בה שימוש. כך, למשל, אם שיחה הוקלטה וחוק האזנת סתר מכשיר אותה ולא רואה בה פסולה, ואם אין חוקים אחרים המונעים זאת, ניתן להשמיעה ברבים ולעשות בהקלטה שימושים מגוונים, כמו להציגה כראיה במשפט, לצטט ממנה בכלי התקשורת, לפרסמה ברבים ועוד.

לעומת זאת, כאשר האזנת הסתר אסורה היא פסולה יש לביצועה מספר השלכות:

ראשית, עצם האזנת הסתר מהווה עבירה פלילית, בגינה ניתן להעמיד לדין ולהעניש את מי שביצע אותה.

שנית, אסור לעשות כל שימוש בתוצרי ההאזנה, כך, למשל, אין להשמיע את ההקלטה ברבים, אין להציגה (לרוב) כראיה במשפט (סעיף 13 לחוק) ועוד. בהקשר זה חשוב לציין, כי מי שישמיע את ההקלטה של השיחה או יפרסם את תמליליה, גם אם לא הוא שביצע ההקלטה בפועל, עובר עבירה פלילית ואף חשוף לתביעה אזרחית. כך, למשל, אם כלי תקשורת מפרסם הקלטה שמהווה האזנת סתר אסורה הוא מבצע עבירה פלילית. 

ושלישית, האזנת סתר מהווה עוולה אזרחית שניתן לתבוע בגינה ובגין השלכותיה פיצויים.   

באילו מקרים האזנת סתר תיחשב להאזנה אסורה 

כאמור, סעיף 1 לחוק מגדיר האזנת סתר כהאזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. מכאן ניתן לגזור ולהסיק, כי האזנת סתר מותרת רק כאשר מי שמצותת לה או מתעד אותה (הקלטה) הוא אחד מהמשוחחים ו/או כאשר אחד מהם נתן הסכמה לציתות או לתיעוד. 

סעיף 3 לחוק האזנת סתר קובע, כי האזנה לשיחה והקלטתה תהיינה אסורות במצבים הבאים גם אם אחד המשתתפים בה הקליט או הסכים להקלטתה; וזאת כאשר ההאזנה לשיחה וההקלטה נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק; ו/או כאשר הן נעשו למטרת גילוי דברים שבינו לבינה, כשדברים אלה הם מצנעת האישות וההקלטה היא שלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג. מקרה לדוגמא הוא פרסום ברבים של בני זוג המקיימים יחסי מין, למרות שאחד מהם הסכים לתיעוד. במקרים הללו למרות ההסכמה, מדובר בהאזנת סתר אסורה. 

עוד משתמע מהחוק, כי האזנת סתר אסורה היא האזנה ללא היתר: בישראל ניתן בתנאים מסוימים היתר להאזנת סתר לרשויות הביטחון (פרק ב' לחוק) ולרשויות האכיפה (פרק ג' לחוק). 

במילים אחרות, כל מי שמצותת לשיחה, שלפי סעיף 1 לחוק היא "שיחה בדיבור או בבזק, לרבות בטלפון, בטלפון אלחוטי, ברדיו טלפון נייד, במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס, בטלפרינטר או בתקשורת בין מחשבים"; או מקליט אותה או מתעד אותה (צילום, וידאו, רשמקול וכדומה); והוא איננו צד לשיחה, מבצע האזנת סתר אסורה. 

סעיף 2 לחוק האזנת סתר קובע, כי המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, כלומר מבצע האזנת סתר אסורה, דינו מאסר חמש שנים; וכך גם מי שעשה שימוש ביודעין בתוצרי האזנה זו; וכן מי שהתקין את האמצעים ששימשו להאזנה זו

כיצד יכול לנהוג אדם שהוקלט בהאזנת סתר אסורה

סעיף 2 לחוק האזנת סתר קובע, כי המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, כלומר מבצע האזנת סתר אסורה, דינו מאסר חמש שנים; וכך גם מי שעשה שימוש ביודעין בתוצרי האזנה זו; וכן מי שהתקין את האמצעים ששימשו להאזנה זו. 

לפיכך, אדם שהוקלט על ידי צד ג' שלא ביודעין יכול להגיש תלונה למשטרה וזו תפתח בחקירה; ואם יימצא כי אכן בוצעה העבירה הנטענת, המאזין יועמד לדין, ואם יורשע עשוי לשאת בעונש של עד חמש שנות מאסר. גם מתקין מכשיר ההקלטה וכל צד שלישי שעשה בה שימוש עובר עבירה פלילית שאותו עונש בצידה. 

במקביל עומדת לזכותו של אותו אדם שהוקלט הזכות לתבוע את המאזין ו/או את מי שעושה שימוש בהאזנת סתר אסורה: סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי האזנה אסורה מהווה פגיעה בפרטיות. סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי פגיעה בפרטיות הינה עוולה אזרחית, בכפוף לדיני הנזיקין. המשמעות בפועל היא שאדם שנפגע מהפרת פרטיותו יוכל להגיש תביעה נזיקית בגין נזקים שנגרמו לו; יתרה מזאת, הוא יוכל לזכות בפיצוי של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק.

מתי ניתן היתר שמכשיר האזנת סתר?

כאמור, היתר זה ניתן בהתאם להוראות החוק הקבועות בפרקים ב' וג' לחוק, העוסקים בהיתר שניתן לרשויות הביטחון (שב"כ וצה"ל) בנסיבות מסוימות ובתנאים מסוימים לשם הגנה על ביטחון המדינה; וניתן לרשויות האכיפה (משטרת ישראל) בנסיבות מסוימות ובתנאים מסוימים למטרה של מניעת עבירות ולמטרה של גילוי עבריינים. 

האם וכיצד יכול להתגונן אדם שהוגש נגדו כתב אישום או תביעה בגין האזנת סתר?

משפט פלילי (שנפתח בכתב אישום, שמוגש על ידי המדינה) וכן משפט אזרחי (שמתחיל בכתב תביעה, המוגש על ידי תובע שהוא אדם פרטי) יכולים להתנהל מכוח חוק האזנת סתר וחוק הגנת הפרטיות נגד כמה גורמים: האחד הוא אדם פרטי שצותת או תיעד את הזולת ללא ידיעת והסכמת הזולת, לרוב על רקע סכסוך (סכסוך עסקי, סכסוך גירושים); השני הוא מישהו שעשה שימוש אסור בתוצרי ההאזנה האסורה, כגון כלי תקשורת; השלישי הוא מי שהתקין את האמצעים ששימשו להאזנה, שהוא, פעמים רבות חוקר פרטי..

כל אחד מאלה יוכלו להתגונן - רצוי בעזרת עורך דין שמתמחה בתחום - בטענה, אותה יידרשו להוכיח ולגבות בראיות, ולפיה היו צד לשיחה; ו/או ההאזנה לשיחה ו/או הקלטתה נעשו בידיעה ו/או בהסכמה של אחד הצדדים לשיחה. 

חשוב לציין, כי לחוקר פרטי חשוב במיוחד "להילחם" ברוע הגזירה, משום שלצד הטלת האחריות הפלילית והאזרחית המרחפת מעל ראשו, עיסוקו יכול להיפגע: סעיף 2א לחוק קובע, כי בית המשפט רשאי להטיל על חוקר פרטי שהורשע בהאזנת סתר אסורה (לרבות השימוש בה ו/או התקנת האמצעים לביצועה) עונש נוסף של שלילת רשיונו לעסוק כחוקר פרטי ואף פסילתו מקבלת רשיון חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על שבע שנים.

לסיכום, חוק האזנת סתר מגן על הזכות לפרטיות ומטרתו למנוע פגיעה בה בדרך של האזנת סתר, שמשמעותה ציתות ו/או תיעוד של שיחה ללא ידיעה ו/או הסכמה של הזולת. ביצוע האזנת סתר אסורה או שימוש בתוצריה מהווים עבירה פלילית שדינה מאסר חמש שנים וכן עוולה אזרחית, אשר בגין ביצועה  והשלכותיה ניתן להגיש תביעה נזיקית לפיצויים. 

עו"ד רוני אלוני סדובניק מייצגת נפגעי עבירה בהליכים הפליליים ובנזיקין, הגנת הפרטיות, הגנה מתביעות השתקה ולשון הרע. 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?