על פני הדברים, נראה כי חוק שיווי זכויות האשה (תשי"א-1951) הוא חוק מיותר, שהכתוב בו ברור מאליו. עם זאת, מהות חדשנותו של החוק טמונה דווקא בשנה שבה החוק נחקק, 1951: כאשר מתן זכויות שוות לנשים לא היה ברור מאליו כלל וכלל.
מהי מטרת החוק?
על אף שכיום הדבר נשמע כמעט מוזר, מטרת החוק - כפי שהיא מוגדרת בסעיף 1 לחוק - היא להבטיח עקרונות המגינים על זכויות הנשים; להגדיר שוויון מוחלט בין כל הנשים והגברים אזרחי המדינה; ולעגן את אחד מעקרונות היסוד של מגילת העצמאות, שהיתה אמורה אז להוות בסיס לחוקה של המדינה הצעירה.
מהי חשיבותו של החוק?
העובדה שהחוק נחקק בשנת 1951, שלוש שנים בלבד לאחר קום המדינה, מעידה על הלך הרוח של המחוקק באותה תקופה. הימים היו ימי הקמת המדינה, שבהם התרחשה עלייה גדולה של יהודים מכל רחבי תבל ומתרבויות שונות, שבחלקן הגדול הנשים לא היו שוות זכויות, או בעלות זכויות.
מעבר לכך, יש לזכור שעצם חקיקת חוק מסוג זה בשנה זו, שם את מדינת ישראל הצעירה בין המדינות הראשונות שעיגנו בחוק זכויות רבות לנשים (הזכות לבחור היא הזכות העיקרית). אפילו בשוויץ, שלכל הדעות נחשבת מדינה נאורה, ניתנה זכות הצבעה לנשים רק החל מ-1971!
מהם עיקרי החוק?
בעצם חקיקת החוק, המחוקק ביקש למעשה להטמיע באופן ברור - שלא ישתמע לשתי פנים - הן זכויות שונות של נשים (שכאמור לא היו ברורות מאליהן באותה תקופה); והן את עיקרון השוויון בין המינים.
סעיף 1א' קובע שנשים וגברים שווים מבחינת החוק; הסעיף אף מתריע ומזהיר מפני קביעת הוראות חוק עתידיות המפלות לרעה נשים, תוך שהוא מדגיש כי אין לפעול על פי הוראת חוק מפלה.
שוויון בזכויות משפטיות
סעיף 1א' קובע שנשים וגברים שווים מבחינת החוק; הסעיף אף מתריע ומזהיר מפני קביעת הוראות חוק עתידיות המפלות לרעה נשים, תוך שהוא מדגיש כי אין לפעול על פי הוראת חוק מפלה.
בסעיף 1ב' אף מודגש כי ההוראה שלא לפעול על פי הוראת חוק מפלה תקפה ועומדת, בין אם בהוראת החוק המדוברת היתה כוונה להפלות ובין אם לאו.
זכות הקניין של אשה נשואה
סעיף 2 קובע כי גם לנשים נשואות יש זכות מלאה לקניין (רכוש משלהן) שבו יוכלו לעשות כרצונן, בדומה לזכות של נשים רווקות. עוד קובע סעיף זה כי הקניין שרכשה אשה לפני נישואיה ימשיך להיות שייך לה גם לאחר הנישואין.
מנקודת המבט הנהוגה כיום, סעיף זה עלול להישמע מוזר, אך גם כאן יש להבין את חשיבותו של הסעיף ביחס לאותה תקופה, שבה - בעיקר במדינות ערב - לא היתה לאשה זכות לקניין משלה; כל הרכוש היה שייך לגבר.
זכות להורות שווה
סעיף 3 קובע כי גם האב וגם האם הם בעלי זכויות שוות, בכל הנוגע לילדיהם. החלק הראשון של סעיף זה מבהיר כי לשני ההורים יש אפוטרופסות שווה על ילדיהם (בניגוד למנהג במדינות רבות שבהן האב היה בעל הזכות הבלעדית לקבל החלטות).
סעיף 3א' מדגיש את זכות ההורות השוויונית וקובע כי בכל מסמך רשמי שבו נדרש האדם לציין את שם הוריו, יש לדרוש את ציון שמות שני ההורים.
שמירה על צביון הדת
סעיף 5 מסייג את החוקים החלים בדיני נישואין וגירושין ומדגיש כי על אף שמטרת החוק היא לעגן שוויון מלא, בין נשים לבין גברים בכל התחומים, נשמרת הזכות של כל עדה (יהודים, נוצרים, מוסלמים וכו') להתנהל בתחומי הנישואין והגירושין, על פי דתה ומסורותיה.
שוויון בזכויות חברתיות
סעיף 6 מבהיר כי בנוסף לזכות השוויון בעניינים משפטיים, המוגדרת בסעיף 1, תהיה לנשים זכות לשוויון מלא גם בשאר תחומי החיים (לרבות: עבודה, חינוך, דיור, בריאות ורווחה חברתית).
זכות האשה על גופה
סעיף 6א' מדגיש כי לכל אשה יש זכות מלאה על גופה. עם זאת, מסייג החוק וקובע כי: "אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין". (הכוונה להפלות, פונדקאות וכו'.)
הגנה מפני אלימות
סעיף 6ב' מדגיש כי לכל אשה יש זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה. על פני הדברים, מדובר בסעיף מיותר, מאחר שפקודת החוק הפלילי 1936 (גרסה קודמת של חוק העונשין) אסרה מאז ומתמיד על עבירות אלה. עם זאת, סעיף זה בא להדגיש את האיסור, במטרה לחזק את מעמד הנשים.
ייצוג הולם של נשים בגופים ציבוריים
סעיף 6ג' נועד לקדם את נושא השוויון בין המינים בצורה המובהקת ביותר. סעיף זה קובע למעשה כי יש לתת לנשים ייצוג הולם בגופים ציבוריים, האחראים על קבלת החלטות (כגון: חברות ממשלתיות, ועדות מכרזים, רשויות מקומיות, ועדות ממשלתיות וכו').
זכות לשוויון בשירותי הביטחון
סעיף 6ד' קובע כי לנשים תהא זכות לשרת בכל תפקיד בשירותי הביטחון. למרבה הצער, המציאות בישראל אינה עולה בקנה אחד עם סעיף זה. עד היום, נשים השיגו שוויון זכויות בתפקידי ביטחון, לא בזכות החוק, אלא בזכות מאבקים משפטיים, כדוגמת מאבקה ההיסטורי של אליס מילר שנלחמה כדי לשרת כטייסת (בג"ץ 4541/94 אליס מילר נגד שר הביטחון ואח').
סעיף 6ה' אשר נחקק ממש לאחרונה, קובע כי במקומות שבהם ניתן שירות ציבורי, תינתן קדימות לנשים בהריון. סעיף זה מתווסף לסעיפים "הברורים מאליהם", תוך מטרה להדגיש את זכויותיהן של הנשים ואת השמירה על כבודן.
שירות ללא תור לנשים בהריון
סעיף 6ה' אשר נחקק ממש לאחרונה, קובע כי במקומות שבהם ניתן שירות ציבורי, תינתן קדימות לנשים בהריון. סעיף זה מתווסף לסעיפים "הברורים מאליהם", תוך מטרה להדגיש את זכויותיהן של הנשים ואת השמירה על כבודן.
לסיכום: על אף שבבחינה ראשונה של החוק, נדמה שמדובר בחוק מיותר - שהנאמר בו מובן מאליו - חשוב לזכור שהחדשנות שבחוק נובעת מהשנה שבה נחקק, בהשוואה למדינות אחרות. לצד זאת - ועל אף שסעיפי החוק לכאורה ברורים מאליהם - גם כיום נלחמות נשים על מעמדן, זכויותיהן ותפקידן. יש עוד דרך ארוכה לעשות, עד שנגיע לשוויון המלא הנכסף.
עו"ד מירב נוסבוים עוסקת במשפט פלילי.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.
