מצב לאחר פטירת המעסיק לאחר יותר מ-8 שנות עבודה

הבן שלו (רו"ח יהיר, שותף בכיר באחד התאגידים הגדולים), היה מאוד תובעני ומלחיץ בדרישותיו - BOSSED ME AROUND, כאילו אני אמורה לשרתו כמזכירתו בתאגיד (שמקבלת תנאים דמיוניים, להבדיל) ודרש שאתמסר כולי, בכל יום, לגביה, ו"אתקתק את זה". היו לו טענות כלפי וטען שאני איטית ומשהו לא בסדר איתי. זאת למרות שמעולם לא היה מעורב בהתנהלות המרפאה ולא ידע כמה קשה עניין הגביה לאביו ולי. גביה מחב' ביטוח שאינן מאפשרות קשר ישיר עם הרפרנטים דורשת זמן רב, ובמקביל, טיפלתי שעות רבות באינסוף בקשות של עווה"ד לטלפון הפרטי (שאני משלמת עליו). אני משערת שאשת הרופא שמחה שכספים זורמים לחשבונה, תודות למאמצי - מעל 200 אלף ש"ח. הסוגיה שאני מעלה-האם בכלל הייתי חייבת לפי חוק לעשות משהו עבור הבן והמשפחה, לקבל מרות מהבן, לאחר שהמעסיק נפטר והמרפאה נסגרה (כאמור בסוף מרץ 23 הודיעוני על הסגירה). העניין: עד עכשיו לא נכנס שקל לחשבון שלי: לא עבור עבודתי באפריל 23 ובמאי 23. הבטחתי שאתן לו מס' ימים בודדים ביוני להשלמת הגביה (כי שבוע אחד נעדרתי), אבל לצערי עד לרגע זה, העניין לא הסתיים ואני עדיין על הגביה, כך שגם על יוני מגיע לי תשלום, אבל אני בספק אם אקבל תשלום בגין יוני. לפני עשרה ימים הנייד הפרטי התקלקל (שאיתו עבדתי במרפאה במקביל לזה של המרפאה, שאותו הבן ניתק) והחלטתי לקחת פסק זמן ולנתק מגע בשביל השקט הנפשי. גם אין לי כסף לקנות מכשיר חדש. אין שום חוזה בכתב ביני לבין האב ובטח לא מול הבן. נשאלת השאלה: המעסיק שלי נפטר ואין יותר מרפאה - האם הייתי בכלל חייבת לעזור למשפחה? לקבל הוראות מהבן שהכרתי רק בשבעה ולא היה המעסיק שלי? הבן לוחץ שאגיע למרתף הבית של אביו, ששם נמצא מחשב המרפאה והניירת ואעביר לו חפיפה על כל פעילות המרפאה (מדובר על הרבה שעות וכנראה מס' מפגשים). אבל... אני לא מסוגלת נפשית לעשות את זה (לציין שהאב גם הטריד, למרות שלא חודרני). אני כבר חודשיים ו-2/3 חשה שיושבות לי ריחיים על הצוואר. האם אני חייבת להגיע לבית האב ולהעביר שעות רבות בהסברים על המרפאה עם אדם שהתייחס אלי בהתנשאות ובביקורת ולא הכניס לי משכורת? האם אני פטורה מלהגיע ולתת חפיפה?