אגודות שיתופיות - גביית כספים אסורים ומיסים בררנים

שלום רב! לא ברור, מהי "פסיקת ביהמ"ש" הנזכרת בשאלה, ואשר לפיה אל לאגודה לגבות "דמי אגודה": אם המדובר בדמי-חבר, הניגבים על בסיס חברות באגודה ולצורך מימון ניהולה השוטף, הרי אלה אכן אינם ניתנים לגבייה ממי שאינם חברים. עם זאת, לפי הדין והפסיקה הנוהגת בבתי-המשפט בישראל – אגודה יישובית זכאית לדרוש ולגבות תשלומים סבירים בעבור שירותים ומימונים חיוניים שהיא מספקת או מממנת בעבור תושבים ביישוב, גם אם אינם חברים; הוצאות האגודה לצרכי ביטחון, שהינן לטובת ביטחונם השוטף והנמשך של כלל התושבים – אמורות להימצא כדוגמה מובהקת לעניין זה. כאשר מדובר בהשקעות-קבע ביישוב שביצעה ומימנה האגודה בעבר, ואשר מהם נהנים גם משתכנים חדשים, לרבות כמובן בנושאי ביטחון והגנה – אין האגודה וחבריה צריכים להותיר למשתכנים חדשים ליהנות מהשקעות מועילות ואף חיוניות, כנזכר בשאלה, מבלי לדרוש ולתבוע השתתפות מתאימה. יחד עם זאת, יש מקום לבחון את הצגת הדברים לרוכשים-המשתכנים במסגרת התקשרותם החוזית בקשר לרכישה: האם הדרישה הצפויה להשתתפות בתשתיות הקבע הקיימות הוצגה להם כראוי, ע"י הגורמים שעסקו במכירה ובקליטת המשתכנים? השאלות שבמחלוקת, בצד שאלת סבירות שיעורי סכומי הדרישות ( כולל אלה שבעתיד ), ראויות לבירור משותף, בעזרת עו"ד מכל צד, במגמה של פתרון מוסכם, אף בעזרת גישור או פישור. זאת – גם למען שמירת מוניטין היישוב ואיכות החיים בו, העלולים להיפגע ע"י מחלוקת ממושכת ומפלגת.