מקור הסמכות של אגודות שיתופיות להציב גדר למנוע תנועה מהציבור

שלום רב! תשומת-הלב מופנית לתשובת מנהל-הפורום לשאלה דומה שהועלתה כאן ביום 28/1/2019 – הדברים שם עומדים בעינם. על כך יוסף ויובהר: .1) זכויות במקרקעי "משבצת" היישוב השיתופי, שהוענקו לאגודת הקיבוץ/המושב ע"י נציגתם החוקית של בעלי קרקע-הלאום ( כיום: "רשות מקרקעי ישראל" ), כוללות את הזכות לחזקה בלעדית במקרקעי ה"משבצת", למעט דרכים ציבוריות. סעיפים 16 ו-17 של "חוק המקרקעין" משריינים הגנה גם על זכות זו. אגודת-היישוב, מצדה, רשאית וזכאית לשתף בהחזקה ובשימוש במקרקעין אלה את חבריה ואת המתגוררים בתחומי היישוב בהסכמתה. 2) דרכים ציבוריות בתחומי "משבצת היישוב" נתונות למעבר עוברי-דרך מהציבור, אך זאת – בדרך עצמה, עם שולי-הדרך הצמודים לצרכי בטיחות ( ברוחב המקובל בכבישים ), ולפי דיני התעבורה. 3) כאשר דרך ציבורית בתחומי ה"משבצת" מיועדת למעבר ליישוב אחר כלשהו – עליה להיות פתוחה לשימוש לציבור עוברי-הדרך כולו, לצורך המעבר ( בלבד ). כאשר הדרכים בשטח המדובר מיועדות אך ורק ליעדים ב"משבצת", הרי עם כל אופיים ה"ציבורי" – אין הצדקה ואין טעם מעשי להעמידן לצרכיהם של גורמים חיצוניים ככלל: אורחים, עובדים ואחרים, שהגעתם הינה גם מעניינם של היישוב או מי מתושביו – יזכו ממילא לדאגת המארחים, כמוסכם וכנדרש. 4) גם אם האגודה השיתופית מייחדת שטחים נרחבים ב"משבצתה" לצרכי ציבור חבריה, תושביה ואורחיהם – אין בכך כדי להפוך שטחים אלה לפתוחים לכלל הציבור בישראל: לבילוי ולטיולים קיימים בישראל שטחים נרחבים בטבע, בפארקים ציבוריים, בגנים לאומיים וכיוצא באלה, בהיקפי ענק ובכל אזור. בהתחשבות המתחייבת בזכויות האגודה ותושבי-הקבע ביישוב, לרבות בזכויותיהם לפרטיות ולשלוות-מגורים – יש לקחת בחשבון את הצפוי מציבור רחב של מטיילים, אשר יהפוך את המצב לבלתי-סביר, אם לא תוגבל ותגודר הגישה ל"משבצת". את רשימות אתרי-הטבע הפתוחים לציבור ברחבי הארץ, ניתן למצוא גם בעזרת האינטרנט. 5) עניין מיוחד, העומד בפני עצמו, נוצר במקרים הנדירים בהם עובר נחל דרך שטח היישוב. עקב האופי הציבורי הנשמר בישראל לנחלים ולגדותיהם, יש אזי צורך מעשי בפתרונות מורכבים; בהקשר זה – מופנית תשומת-הלב לתשובת מנהל-הפורום לשאלה שהועלתה כאן ביום 31/3/2017.