מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
חברות בשתי אגודות שיתופיות
בני זוג שנמצאים בתהליך קבלה לישוב קהילתי בגליל נדרשים להתקבל לחברות באגודה שיתופית חקלאית שמאגדת את חברי היישוב. בתקנון האגודה נרשם כי המועמד מצהיר שאינו חבר באגודה בעלת מטרות דומות. אם האישה רשומה כחברה באגודה שיתופית חקלאית במושב חקלאי (לא שיתופי) וברשותה משק חקלאי באותו מושב (אך איננה מתגוררת שם), עליה לבטל את חברותה באגודה של המושב, או שהכל תלוי בפרשנות המשפטית של הסעיף הנ"ל -"אגודה בעלת מטרות דומות"? השאלה מתייחסת רק לעניין האגודה ולא לעניין הקצאת הקרקע שכן המשק נקנה ממישהו ולא התקבל בהקצאה במכרז
שלום רב! .א) אחד מתנאי הכשירות המקובלים בהתיישבות לחברות באגודה השיתופית של היישוב, והמעוגנים גם בתקנון האגודה – מגורי-קבע ביישוב, ובשלב של רכישת יחידת-המגורים או בנייתה – כוונה להתגורר ביישוב במגורי קבע. לפחות לכאורה, מגורי-קבע אמורים להיות ביישוב אחד. ב) עניינם של בעלי קרקע-הלאום, וכן של אגודות-יישוב ביישובים שעל קרקע זו – למנוע רכישת יותר מנכס אחד ע"י אותו אדם במקרקעי הלאום, גם אם מדובר ביישובים שונים. ג) ראוי לברר מול האגודה ביישוב הקהילתי, את עמדתה לגבי המקרה המדובר, בהנחה כי שני בני-הזוג מתכוונים להתגורר ביישוב זה במגורי-קבע. עם זאת, כדי למנוע קשיים העלולים להתעורר מצד אגודה זו ו/או מצד האגודה האחרת ו/או מצד "רשות מקרקעי ישראל" – יש להסתייע בעו"ד המטפל ברכישת הנכס החדש, בליווי של ייעוץ וכן לגבי אופן הפנייה לבירור לכל גורם מעורב.