האם הסכם פשרה שלא בהוראת ביהמ"ש שקבל תוקף של פס"ד הוא מעשה בית דין

בתאריך 03/03/2020 ניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א ע"י השופטת ירדנה סרוסי, יוצאת רשות המסים ויוצאת הפרקליטות פס"ד מוטה נגדי שקובע כי תביעתי לבטל את הסכם הפשרה עם מ"ה שקבל תוקף של פס"ד נדחה היות והסכם הפשרה הוא מעשה בית דין. - בדקתי, ומתברר כי מקובל למנות ארבעה תנאים עיקריים מצטברים הנדרשים לצורך היווצרות מעשה בית דין: ראשית - הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות הינה אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. שנית - התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה- לצד שכנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא. שלישית – ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי... רביעית – ההכרעה בהתדיינות הראשונה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן במסגרתה. כאמור – התנאי השלישי לקיומו של השתק פלוגתא מחייב קיומה של קביעה פוזיטיבית באשר לשאלה העובדתית שבמחלוקת...הממצא שנקבע במשפט הקודם בשאלה העובדתית העומדת על הפרק חייב להיות ממצא חיובי.. שאלתי היא: האם הסכם פשרה שנחתם שלא בהמלצת ביהמ"ש, כאשר לא ניתן לי יומי בביהמ"ש וההתדיינות לא הסתיימה בהכרעה מפורשת (כפי שנדרש בתנאי השני) ואין פס"ד בנושא (כפי שנדרש בתנאי השלישי) הוא מעשה בית דין? בברכה שרה