על מי מוטלת ההוכחה על הפרת חוזה?

על התובע להוכיח שנעשתה הפרת חוזה? האם עצם תוכן ההודעה על הפרת החוזה בכתב, תיאור מהי ההפרה, למעשה מקבעת את טענות התובע, לעניין מה יגיש בתביעה עצמה? או שבתביעה יכול לטעון טענות אחרות ונוספות. האם אי מענה למכתב הפרה, במידה ולדעת המפר לכאורה אינן מציאותיות ולא נכונות כלל, אלא מניפולציה היא גישה נכונה? לא מדובר בחוזה דירה או מוצר, ההמתנה נכונה, כי אינה מספקת לתובע כל התיחסות שממנה יומד מה אופי המענה לטענתו במידה ויגיש תביעתה. במידה ומכתב ההפרה הוא כללי, אין פרוט מה בעצם הנזק שנגרם , ההיפך, הטוען כותב, אם לא תענה, אמשיך לבדי ולא תקבל את המשך חלקך בהסכם. האם למעשה הודעה כזו, היא בעצם בבחינת פתרון, "הסכמה" כתובה, שמאפס את טענת ההפרה?!למרות מכתב ההפרה?כלומר אם לא ענית, זה אומר בסדר, לכאורה הסכמת ל"פתרון" בצורת ה"הפסד הכספי העתידי", שמבחינת הטוען להפרה, זו "הצעתו" ליישוב ההפרה מבחינתו. ובכך תם העניין? האם יכול להיות בזה, מענה משפטי עקרוני ראוי לטענת מכתב או לתביעה להפרת החוזה? כי למעשה התובע בעצמו הציע פתרון מעשי ליישוב ההפרה בעצמו וביוזמתו, והיתה "הסכמה", בהעדר התנגדות או תגובה כלשהי בכתב, להודעתו. משפטית זה ראוי כהסבר? לכך שהוצע פתרון לסכסוך ההפרה, כביכול טענת ההפרה, ובכך נסגר העניין?