זכויות הקניים הרוחני בעת שת"פ עם האקדמיה

מור שלום, לעתים אירגונים וכן אנשים פרטיים לא אוהבים לחתום על הסכמי סודיות אך אין לגלות כל חומר שיש לך בו קניין רוחני בלי להחתים אותם על הסכם כזה. אם חבר הסגל חושש שהוא יחתום על חומר שנמצא כבר ברשות הציבור, או ברשותו שלו, אפשר להחריג את החומרים הללו מהסכם הסודיות. בהסכם סודיות טוב ממילא נושאים כאלה מוחרגים. הסכמי סודיות חשובים עם כולם. עם אנשי אקדמיה קיימת אפשרות לסיבוכים נוספים, שכן אין לך ידיעה לגבי ההסכם האישי עליו חתום איש הסגל עם המוסד האקדמי שבו הוא עובד. החוק קובע כי נכסי קניין רוחני שעובד מפתח שייכים למעביד, אם לא נקבע אחרת. אם הקניין הרוחני שנחזה כקניין רוחני של אתו איש סגל שייך למעשה לאוניברסיטה שבה הוא עובד, אתה עלול למצוא את עצמך ביחסים עם מוסד גדול חזק ועשיר, עם כל ההשלכות, לטובה ולרעה. זו הסיבה שחשוב לנקוט במשנה זהירות בכל הקשור לשיתוף פעולה מקצועי עם אוניברסיטאות, מכללות ומוסדות מחקר שונים: אם לא תבדוק את ההתקשרויות וההתחייבויות השונות שבהן המוסדות קשורים באופן הרלבנטי אליך ואם לא תדאג לזכויות שלך מראש, אתה לא תדע לתוך מה אתה נכנס ואתה עלול למצוא את עצמך בתוך מערכות יחסים שלא התכוונת אליהן, עם מחויבויות שלא התכוונת לקחת על עצמך ועם הגבלות שלא חפצת בהן. יתר על כן, אצל חלק מהמוסדות הללו חשבו היטב על ההשלכות הקשורות בקניין רוחני חדש, ובחלק עדיין לא התבצעה מחשבה כזו, וכתוצאה מכך יש שוני רב בין המוסדות. זה עשוי לנוע מנדיבות רבה ועד שמירה צפופה על הקניין הרוחני. אל תניח שמוסד אקדמי אחד יתנהג כמו מוסד אקדמי אחר. חשוב מאד לקבע כל מה שקובעים בחוזה חתום כדין. בהצלחה!! מיכל