מניעות מלשנות קביעה לגבי מועד כניסה לאכ"ע
הרקע לשאלה: בגין מועד הכניסה לאכע קרן פנסיה טענה בכתב להתיישנות הפניה אליה, כשהיא טוענת גם בהליך המשפטי (בו התובע ערער על טענת ההתיישנות של הקרן) כי בגין מועד כניסה לאכע חלה התיישנות על הפניה אליה. אציין כי באותו הליך המשפטי נטען למול הקרן כי היא מנועה ומושתקת בעניין הקביעה לגבי מועד כניסה לאכע. כאשר תוך כדי ההליך הקרן הסירה את ההתיישנות( בגין שהוכח שהתובע לא ידע את כל העובדות על מנת לפנות לקרן מוקדם יותר) ואמרה שהיא תזמין את העמית לועדה לקביעת הנכות. השאלה היא: היות וההליך המשפטי עדיין מתנהל מתי צריך לטעון לכך שהקרן מחוייבת למועד כניסה לאכע שעליו היא נסמכה? האם מראש: קרי האם כעתבמצב הנוכחי בו ההליך (שבו הוגש ערעור על החלטת ההתיישנות של קרן הפנסיה) עדיין פתוח, ובמסגרת אותו ההליך (קרי לפני שהתקיימה ועדה) ? או שיש ראשית להגיע לועדה של הקרן, ורק ככל ולאחר שהקרן תקבע בועדה מועד כניסה לאכע שונה מזה שנסמכה עליו עד כה, אז יש מקום להגיש ערעור על החלטות הועדה ובמסגרתו לטעון לגבי מניעותה לעניין מועד כניסה לאכע? ככל שאין לעמוד על טענה זו מראש כעת בהליך, האם אי עמידה על הטענה חרף שנטענה בהליך, יוכל להיתפס כויתור על הטענה ובכך למנוע מלטעון אותה בהמשך בהליך ערעור על קביעות הועדה. תודה
מדובר בשאלה משפטית מורכבת שקשה להשיב לה מבלי לעיין בכתבי הטענות עצמם ובאופן העלאת הטענות מטעם שני הצדדים.