מה לדעתכם נכון ומקובל

שלום אם אני מצאתי דירה שמצאת חן בעיניי. מוכרים אותה ב-2 מיליון ש"ח. אולם אני לא בטוח שאצליח להשיג משקנתא מספיקה. ויש לי רק חצי מיליון מזומן. מוכרים הציעו לי הסכם רכישה, שלפיו אני צריך לשלם מייד חצי מיליון. וביגלל שהם צריכים כסף דחוף, הם יקחו בינתיים הלוואה לדירה של 1.2 מיליון ואני אחזיר אותה מהמשקנתא. ואם אני מאחר עם תשלומים, הם יכולים לבטל הסכם גם בלי התרעה, לחייב אותי בפיצוי מוסכם מראש 200 אלף ש"ח ועוד בכול נזק מוכח שלהם נוסף. ומנסים לשכנע אותי שבכך שהם לוקחים הלוואה בעצמם בלי לחכות לזמן שאשיג משקנתא, הם כבר עושים לי טובה כדולה. ואדם שיש לו ביד רק חצי מיליון צריך להודות על זה שחותמים איתו הסכם ולא להתעקש על תנאי יציאה נוח. אומרים לי שיש דינמיקה של חוזי נדלן, ואני פשוט לא מבין בזה שום דבר. ולא צריך להתעקש. ואני אומר, שבמה אני אשם אם לא אשיג הלוואה. אני הרי אומר על זה מראש. אני גם מוכן לשלם מקדמה חצי מיליון. וגם מסכים שיעשו בינתיים משא ומתן עם עוד קונה נוסף. ואם הוא ישיג את אישור עקרוני להלוואה לפניי, אני מסכים שיהיה אסור לי להמשיך עם בנק לחפש הלוואה. אלא רק שקונה זה חדש יחזיר לי כסף ששילמתי ואני נותן להם מראש יפוי כוח למחוק הערת האזהרה. והם ממשיכים ללחוץ עלי שאני לא מבין בדינמיקה של הסכמים ושעלי להסכים עם תנאים שלהם. מה לדעתכם נכון ומקובל? בתודה, אריה