בן ממשיך שנפטר לפני ההורים

אלי שלום, בתקנה 3א תקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973 נכלל גם בן זוג בהגדרת "בן ממשיך" כך שמרגע שהמינוי נכנס לתוקף הוא חל גם על בן זוג. בספרו "אגודות שיתופיות- הלכות ופסיקה", מציין עו"ד חיים נועם כי אמנם התקנה הנ"ל עוסקת בחברות באגודה ואין היא מקנה זכויות במקרקעין במשק, אולם על פי הפרקטיקה הנהוגה מינוי של ה"בן הממשיך" מלווה במתן זכויות במשק חקלאי, ועל כן סביר להניח שהזכויות הנרכשות על פי הבן הממשיך במקרקעין כבר רשות חולקים בהם שני בני הזוג. בפסיקה נקבע כי כאשר מעמדו של הבן כבן ממשיך הושלם כדין ואושר על ידי מוסדות האגודה, הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל, מינוי זה הינו בלתי חוזר. לכן זכותם של ההורים במשק כבר איננה חלק מעזבונם אלא קניינו של הבן הממשיך. כך, במקרה אחד מונו בן ואשתו כבנים ממשיכים, אולם לאחר מכן מת בנם של ההורים (כשההורים היו עדיין בחיים). לאחר מותו של הבן חתמו ההורים על צוואה והורישו לבן אחר את רכושם לרבות זכויותיהם במשק. בנוסף ההורים חתמו על הצהרה המבטלת את מינוי אשת הבן שנפטר כבן ממשיך ותחתיה מונה הבן השני. לאחר מות ההורים דחה בית המשפט את תביעתו של הבן השני להכיר בו כבן ממשיך וקבע כי ההתחייבות המקורית עומדת על כנה. מהאמור לעיל יוצא כי במידה ובמקרה דנן מינו ההורים גם את האלמנה כבת ממשיכה אזי אין ספק כי זכויותיה במשק נשמרות (וזכויותיו של הבן יעברו ליורשים על פי דיני הירושה). כאמור, ניתן לטעון כי בכל מקרה מינוי של הבן הממשיך כולל גם את מינויה של בת הזוג ועל כן התוצאה תהיה זהה גם אם לא מונתה בפועל. בברכה,איילת רייך-מיכאלי, עו"ד