ביטול פרוייקט הרחבה בקיבוץ החותרים

אייל שלום, בפסיקה נקבע כי ביטול מועמדותם של מי שעמדו להתקבל כחברי אגודה ולהתיישב באגודה מהווה הפרהת חוזה אם אומנם נוצרו לפני כן יחסים חוזיים תקפים בין הצדדים. בעניין זה ראה את פסק הדין שניתן בעא 304/83 המועצה האזורית קישון נ' זכאי עדנה. באותו עניין פסק בית המשפט המחוזי פיצויים למתיישבים עקב הפרת ההתחייבות לקבלם לחברות במושב. בית המשפט העליון דחה את ערעור המושב תוך שהוא קובע כי לאור נסיבות אותו מקרה הוכח כי המושב גמר בדעתו לקבל את המתיישבים כחברים ולפיכך נוצרה התקשרות חוזית תקפה וכי הודעת הביטול היתה בגדר הפרת חוזה. כמו כן, יש לבדוק האם ההסכם בין הקיבוץ לבין החברה הינו חוזה לטובת צד ג' שיכול וגם מכוחו הנכם זכאים לדרוש פיצויים. מבלי לגרוע מהאמור אציין כי תקנה 2(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973 קובעת כי "מי שסירבו לקבלו כחבר באגודה, רשאי לערער על הסירוב בפני האסיפה הכללית של האגודה זולת אם נקבעה רשות אחרת בתקנות האגודה". לפי הפסיקה, עצם אי הגשת ערעור לאסיפה הכללית על ההחלטה שלא לקבל מועמד כחבר, ופנייה לערכאות המשפטיות, עלולה להצביע על כך שהמועמד ויתר על בקשתו להיות חבר ומבקש את תרופתו בבית המשפט על דרך של פיצויים ולא על דרך של אכיפת האגודה לקבלו כחבר. בברכה, איילת רייך-מיכאלי, עו"ד