שיטות ענישה קולקטיביות בבית סוהר שיקומי בפרויקט שינוי
שלום רב, ברצוני לברר מס' דברים, ואודה על התייחסות. בעלי שפוט למאסר ארוך, בפועל כבר ריצה מעלה מ6 שנים, עבר המון טיפולים קבוצות ושיחות ועד היום מראה נכונות לשיקום היום הוא אסיר עבודה בקטגוריה ב2 ויוצא חופשות סדירות מזה כמה שנים. לא מזמן עבר לבית סוהר שיקומי לפרויקט שינוי, בכדי להתקדם בדרך המיטבית לקבלת שליש. מאז שהגיע למקום אני לא מפסיקה לשמוע על שיטות ענישה קולקטיביות לכל משתתפי הפרויקט כגון החרמת ציוד פנאי, עד שעכשיו הודיעו שישנה סבירות גבוהה שיבטלו לו את החופשה לאור ההתנהגות של האגף ( זוג התווכח בינהם ודווח על זה לסוהרים) והשאלה היא האם זוהי צורת ענישה לגיטימית? הרי שאין אפשרות לדחות את החופש כי לכתחילה כל הנושא של הגשת הבקשה נדחה בתירוצים מופרכים, ועד שהסכימו לקבל את הבקשה אין אפשרות לדחות את החופשה כדי שלא תתנגש עם חופשת החג באמת שלא ברור לי איפה הדירבון להמשיך במסגרת "שיקומית" שכזאת. ועוד דבר- הארוחות... רק האוכל שם בגדר המזעזעת. לשמוע שאין ברירה אלא לאכול אורז חצי מבושל ועוף חצי נא בשבת? או בשאר הימים להסתפק בפרוסה עם המבורג כי "זה הכי אכיל" זה פשוט ביזיון! מה ניתן לעשות כדי לשפר את העיניין מבלי לפגוע באסירים המשתקמים שם? האם זה
יש שני נושאים: א. ענישה קולקטיבית - מדובר בכלי טיפולי במהותו שנועד לא רק להעניש וליצור חיים טובים יותר לכלל - אלא ליצור "חברה" חלק מחברה הוא האחריות הקולקטיבית בין החברים בה. הגיבוש במיוחד באוכלוסיית אסירים הוא לא פשוט. אז התלונות של הבעל מלמדות שהוא עדיין לא הבשיל לחלוטין - וחבל. כל ראיה אחרת היא מחטיאה את כוונת הטיפול. ב. בייחס לאוכל - האסירים מתבקשים להכין עתירה מסודרת עליה יהיו חתומים כולם על האוכל.
תודה רבה על ההתייחסות . ובכל זאת כואב לי שהוא מקבל את זה "כמו שצריך" כשמדובר בשלילת חופשתו הפרטית בעקבות דברים שמתרחשים סביבו בזמן שלו באופן אישי אין השפעה על כך- זו לפחות דעתי :( ושוב, תודה!!!
