פיצוי נזק בעניין תצהיר שקר
במסגרת של תביעה נגדי הגשתי ערעור על החלטה. ניתן נגדי פסה"ד אך לא הגיע לידי וקיבלתי אותו בהוצל"פ כעבור שנתיים במסגרת של בדיקת תיק אחר. הגשתי בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע בה ציינתי את התאריך בו קיבלתי את פסה"ד, ואישרתי את האמור בבקשה בתצהיר, והוספתי בר"ע על פסה"ד. הצד שכנגד הגיב לבקשתי וטען שחברת מסירות שלחה שליח וזה מסר לידי את האזהרה בעניין פסה"ד לפני כן, וצירף איושר מסירה ותצהיר של המוסר, על כן יש לדחות את הבקשה. חיכיתי להחלטה של הרשמת בה תבקש ממני תגובה בה אטען שלא קיבלתי את המסירה ע"י המוסר, אך הרשמת נתנה החלטה בה קבעה שעל סמך אשור המסירה והתצהיר ידעתי על פסה"ד ודחתה את הבקשה. הגשתי בקשה לעיון מחדש וערעור על החלטתה להם צירפתי אישור מההוצל"פ על פיו ההוצל"פ הודיע לצד שכנגד שהמסירה פסולה משום ששמי לא הופיע באשור המסירה ובתצהיר כפי שנדרש בתקנות סדר הדין החדשות, וצירפתי את המסמכים שקיבלתי בהוצל"פ עליהם נרשם "נפסל", כולל המכתב לצד שכנגד על פסילתם. אני שואל, האם אני יכול לתבוע את המוסר ואת חברת המסירות בשל מסירת תצהיר שקר לב"כ הצד שכנגד, או/גם את הצד שכנגד על כך שהסתיר מהרשמת את המסמכים שאני קיבלתי בהוצל"פ, ( אשור המסירה והתצהיר שמסר לה נראו על פניהם כשרים והרשמת לא הבחינה בכך ששמי לא הופיע בהם כפי שנדרש בתקנות סדר הדין החדשות, ולא הסכימה לאפשר לי לחלוק על החלטתה המקורית מטעמים פרוצדורליים, וגם הערעור נכשל ). אני שואל, האם אני יכול לתבוע את הנזקים שנגרמו לי לאור מעשה המרמה, שהרי קיים נגדי חוב בהוצל"פ ואת האזהרה קיבלתי, וגם הבקשה להארכת מועד, הערעור, נכשלו, והבר"ע התאיינה, וכל העמל שהשקעתי בחשיפת המרמה היה לשווא מבלי שהמוסר נחקר בכלל. אני שואל, מה גובה הסכום שעלי לתבוע, ואת מי עדיף לתבוע כדי שלא יוכלו לאחד כוחות, ובאיזה בימ"ש. החוב בהוצל"פ עומד כיום על 40.000 ש"ח, וכלל הנזקים יותר גבוה. אשר לסיכויי הבר"ע הם טובים, וההגנה בשלב הערעור סיכוייה טובים, אך אין לי אפשרות להעריך אותם.
לא הבנתי את השאלה, יש לנסח בשנית ובמקובץ.