אנרכיה בחסות מערכת המשפט הישראלית ?
* הכותב אינו משפטן. נכחתי אתמול בבית המשפט העליון בעת דיון בערעור שהגישה החברה שבבעלותי החלקית כנגד החלטה שנתקבלה במחוזי בבקשה להגשת תביעה ייצוגית נגד הבורסה לני"ע. כדי לא לסבך בפרטים ודקויות, התביעה הוגשה בטענה שהבורסה גובה עמלות מעבר לנקוב בתעריפון הרשמי שלה. בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) קבע שהבקשה נדחית משום אי-קיום יריבות בין המייצג ובין הבורסה, משום שלבורסה חוזה רק עם חברי הבורסה. בדיון שנערך אתמול בעליון הומלץ לנו לסגת ולהימנע מפסק-דין וכך עשינו. ואני שואל : אם מערכת המשפט מונעת ממני לתבוע את הבורסה, ואת חבר הבורסה איני יכול לתבוע כי הוא עמד בהסכם שלו איתי (ועל הדרך גם נהנה מהגזל בעצמו משום שחברי הבורסה הם גם בעליה !), מה עלי לעשות ? ומכאן גם שאלה כללית. אם לצד א' הסכם עם צד ב' שמושפע מעלות הנגזרת מהסכם בין צד ב' לג', וצד ג' פועל בניגוד להסכם במידה שפוגעת בסופו של דבר רק בצד א'. האם צד א' עומד בפני שוקת שבורה. האם הבורסה הישראלית, רשאית לעשות ככל העולה על רוחה, וזוכה לחסינות בחסות מערכת המשפט הישראלית ?
עמית שלום רב, נדון בשאלותיך אחת אחת: ראשית, אני מבינה שהחלטת בית המשפט תמוהה בעיניך, אולם עליך להבין את המערכת: היא מאפשרת לתבוע רק אם יש יריבות ישירה. תאר לך שמישהו שעבר ליד מגוריך מעד במדרכה, והוא תובע אותך ולא את העירייה. בוודאי היית מתנגד לכך. האם בהסכם שלך עם חבר הבורסה קבועות עמלות? אם כן, ואם חבר הבורסה גבה את העמלות שהתחייב להן, הרי שאין לך עילה נגדו. אני מבינה את ההתרעמות שלך, אך תסכים איתי שזה הגיוני שאין לך יריבות מול הבורסה. זוהי גם התשובה שלי לשאלתך השניה בעניין צד ג' שפועל בניגוד להסכם אך פוגע בצד א'. הרי שצד א' היה צריך לכלול בהסכם עם ב' שיפוי בגין הרעת תנאיו. ואני שואלת אותך שוב, האם אתה היית מסכים כצד ב', לפצות את א'? אני בספק. הבורסה הישראלית פועלת תחת פיקוח רשות ניירות ערך ואתה רשאי להגיש תלונה לרשות. זוהי חברה פרטית הפועלת באופן בעייתי, אני מסכימה איתך, אולם התרופה לבעיות אלו מצויה בפניה לרשות ניירות ערך. בהצלחה,
תודה רבה על תגובתך כנרת. לא הייתי מסכים לפצות את א' בתור ב' וזו בדיוק הסיבה שלא תבענו את חבר הבורסה. הוא היה אמור לקבל את עמלות הבורסה + רווח בשעור מסוים וכך בדיוק עשה. אני חושש שתשובתך רק מחזקת את טענתי, משום שלא סביר שכל לקוח שפועל בשוק ההון יחייב את חבר הבורסה דרכו הוא פועל להתחייב לפצות אותו בגין גביה עודפת של הבורסה. (א- אין לזה סוף, הרי כמעט כל דבר שאנו קונים הוא דרך מתווך כלשהו. ב- מין הסתם אף חבר בורסה לא יסכים לכך), הרי שהבורסה חפשיה לעשות ככל העולה על רוחה. פניה לרשות אולי היתה עשויה לתקן את המצב להבא (ואכן כך עשתה הבורסה לאחרונה, עם או בלי קשר לתביעתנו), אך לא היתה מפצה אותנו ואת שאר הגופים/אזרחים הפועלים בבורסה בגין עוול של שנים. האין את סבורה שזו פרצה הקוראת לגנב ? יש כאן עיוות לטובת החזקים. כל צד ב' שכזה מין הסתם יעדיף לגלגל את העלויות שלו על הלקוח במקום לריב עם הגוף הגדול יותר, זה יכול להיות חיוב יתר בעמלות, או חיוב יתר בארנונה, או חשמל או כל דבר אחר, שבסופו של יום מגולגל על ציבור הצרכנים שעומדים מול שוקת שבורה שהרי... "אין יריבות"...
עמית שלום, תשובתך חכמה ומעידה על הבנה משפטית על אף שאינך משפטן. אכן, מסכימה איתך שיש פה עיוות! ישנן אי בהירויות נוספות בפעילות הבורסה, ויפה שהבורסה תיקנה את הדרוש תיקון בינתיים. ורק עוד הערה מעניינת אחת: לא פעם אנו עורכי הדין, נתקלים באבסורד במערכת המשפט, או בחוסר צדק בחסות החוק. אבל, זכור שבתי המשפט על פי חוק בתי המשפט אמורים לעשות "משפט" ולא "צדק". וזה כבר לדיון פילוסופי אחר... מרתק לא פחות. בהצלחה בהמשך, וכל הכבוד !
תודות על התשובות והמחמאה :) הערתך בהחלט מעניינת ותואמת מחשבות שהיו לי בעקבות החוויה הזאת. אני קיויתי שבית המשפט העליון יכוון לצדק לא פחות מאשר למשפט ולכן תליתי תקוות בערעור. שוב תודה ובהצלחה גם לך.
שאלות נפוצות:
אברהם
יפה. א