הסדרי ראייה של קטינים ודיון בבית משפט בתביעה על אלימות מילולית

שלום רב. אנו גרושים מזה שנתיים. במסגרת הסכם גירושין התחייבתי לקבל שני קטינים(12 ו- 16) פעם בשבוע ל-4 שעות(מסיום הלימודים ועד 20:00) ופעם בשבועיים לשישי-שבת כולל לינה. לפני 7 חודשים אירע מקרה אצלי בבית עם הקטינים(כעסתי על הקטן ואמרתי דברים שליליים...) והכל "התפוצץ". מאז הקטינים לא באים אליי מתוקף ההסכם, אלא רק ביוזמתי. האם לא משתפת פעולה ולא משדלת אותם לבוא אליי בטענה ש-"אני לא יכולה להכריח אותם". אציין שמאז המקרה המצער היחסים שוקמו. יצאנו הרבה ביחד לסרטים, לגלידה, לפיצה וכו'. הקשר שלי איתם הוא מצויין. אני אבא מאד דואג ואכפתי ולכן גם חשוב לי הקשר עם הילדים. לצערי, האם בהתנהלותה יוצרת ניכור ביני לבינם. הם לא ישנים אצלי כבר 7 חודשים - מה שהכרחי להידוק הקשר! בעקבות האירוע הנ"ל, האם תובעת אותי בגין אלימות מילולית ומנסה לערער את סמכותי כאב. בנוסף, היא לא מאשרת את יציאתי לחו"ל עם הקטין(לפני בר-מצוה). *בעוד 3 ימים ייערך דיון בעניין יציאת הקטין לחו"ל איתי, בעקבות סעד שביקשתי מביהמ"ש; *ובנובמבר ייערך דיון בעקבות התביעה שלה כנגדי(הגשתי כתב הגנה משלי לביהמ"ש). 1) האם, בפירוש, לא מקיימת את הסכם הגירושין, שבו מצויין כי אני רשאי לצאת עם הקטינים לחו"ל(ואין לה זכות וטו בנדון). 2) האם לא מקיימת את הסדרי הראייה ככתוב בהסכם. שאלותיי: 1) כיצד עליי לייצג את עצמי בדיון הראשון? (אני מעוניין לצאת לחו"ל עם הקטין). 2) איזה קו הגנה עליי לנקוט בדיון בנובמבר? 3) האם כדאי להגיש כתב תביעה משלי על הפרת סעיפים בהסכם, ואם-כן, מתי? (לפני הדיון בנובמבר או אחרי?) 4) באילו מילים רווחות בתחום הנ"ל, אני יכול להשתמש, ששופטים מכירים?