שאלה לגבי התיישנות בתקנון קרן פנסיה
קרן פנסיה טענה להתיישנות לפי תקנון לגבי הבקשה לנכות שהוגשה לה. תוך כדי ההליך המשפטי (בו נטען מטעם העמית כי לפי התקנון ההתיישנות לא חלה ובנוסף כי העמית לא יכל לטפל בענייניו) הקרן קבעה מיוזמתה כי העמית אכן לא יכל לטפל בענייניו בתק' הרלווונטית - וכי לכן היא חוזרת בה מטענת ההתיישנות, מבקשת לפנות אליה בתביעה לנכות ומבקשת למחוק התביעה והתביעה אכן נמחקה. (על יסוד חזרתה מטענת ההתיישנות ומבלי שיוכרעו הטענות בהליך). שאלתי נוגעת לאפשרות עתידית בה נניח בעוד שנים רבות הקרן לפתע תחליט שהיא חוזרת בה מהקביעה כי העמית לא יכל לטפל בענייניו, ועל יסוד חזרתה זו תטען כי לעמית לא מגיע דבר. האם כאשר זה יקרה נניח בעוד 11 שנה, ניתן יהיה אז להגיש מטעם העמית תביעה כנגד הקרן שלפי התקנון ההתיישנות כלל לא חלה? או שתהיה מניעה כלשהיא מלטעון זאת? לדוגמא אולי אז בעוד 11 שנה ובנתונים שפורטו לעיל תחול התיישנות על הטענה שלפי התקנון ההתיישנות לא חלה?
ככלל, חוק ההתיישנות קובע שמקום שהודו בקיומה של זכות אין עוד קיום להתיישנות, אולם זה מאוד כללי ויש לבחון זאת לגופו של עניין לאור מהות הנושא ועיון בתקנון הקרן
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
