ביטוח תלמידים בפנימיה של משרד רווחה
לילדים ונוער ,גם לומדים שם בכיתות לימוד. הרשות המקומית לא עשתה שם ביטוח תאונות אישיות. מכוח אילו סעיפים בדיוק תובעים את הרשות ואת המשרד? אודה לתשובה קונקרטית ככל שניתן
שלום אלי. סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה קובע: "מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד;". רשות החינוך המקומית היא הרשות המקומית. יש אפשרות לתבוע בתובענה אזרחית את הרשות המקומית מכוח דיני הנזיקין - הפרת חובה לפי החוק, וגם - רשלנות בהעדר עריכת הביטוח. יש לזכור כל העת, כי הדבר מוצדק רק ככל שקיים נזק שהיה מזכה בתגמולי ביטוח אילו היתה פוליסה בתוקף. אם בכוונתך לקדם את פני העתיד ולדרוש מהרשות המקומית למלא את חובתה ולערוך פוליסה - זה כבר סיפור אחר. יש להניח שפנייה מתאימה למשרד הפנים או החינוך יניבו תוצאה סבירה.
והאם לא מעניין אם המוסד ברשימות וכו'?! מוכר /לא מוכר? ושאר שאלות על מיהות המוסד? או שמא אתה אומר סעיף 6(ד1) הנ"ל מספיק?! הנה פיסקה נוגדת שהעתקתי מפס"ד : המועצה והמכללה הפנו לפסק הדין בת.א. (עפולה) כריים נ' המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ (6.6.2006) (להלן: "עניין כריים"), ששתיהן היו צד להתדיינות בו. כן הפנו לפסק הדין שניתן בת.א. (שלום, חיפה) 3363-03-08 סעאידה נ' המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ [פורסם בנבו] (17.8.2010) (להלן: "עניין סעאידה"), בו מסיבה כלשהי לא נתבעה הרשות המקומית אלא רק המכללה ומשרד החינוך. לפס"ד אלו ניתן להוסיף את ת.א. (שלום, נצרת) 7027/04 איוב נ' בית הספר התיכון מקיף אעבלין [פורסם בנבו] (11.5.2006), שמסקנתו דומה. המסקנה בפסקי הדין הללו היתה כי החובה המוטלת על הרשות המקומית לדאוג לעריכת ביטוח תאונות אישיות, חלה רק בנוגע לתלמידים הלומדים במוסד חינוך רשמי, וכי לא מוטלת על הרשות המקומית, או על המוסדות עצמם, כל חובה חוקית לעריכת ביטוח בנוגע לתלמידים הלומדים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים.
הבנתי שיש 2 גישות: זו הרואה את הזכאות, כמוך כקובעת, ויש את הגישה השנייה כאמור. מי אמר איזו גישה מנצחת היום?
אני רואה ששאלת חכם היא תשובה וחצי. אתה צודק שקיימת יותר מגישה אחת. לטעמי העניין תלוי בעצם הזכאות לחינוך חובה חינם ולא במימושה. לטעמי פסה"ד בתיק תא (חי') 12626-09-09, פלוני נ' מועצה מקומית משהד, משקף את הגישה הראוייה, והוא משכנע מאוד, כתוב בטוב טעם וממצה את הסוגייה. למיטב ידיעתי, לא רק שאין פסיקה של ביהמ"ש העליון בסוגייה זו, אלא אפילו לא פס"ד מחוזיים. לצערי באחד התיקים שבהם הוגש ערעור במחוזי, הצדדים התפשרו, ונותרנו אפילו ללא הלכה מנחה.
להבדיל מפס"ד שאיזכרת ,כאן בשאלתי המדובר במוסד ממשלתי ממש, וזה לכאורה כבר עונה על הגדרת "מוסד חינוך רשמי" שמופיע בסעיף זכאות הנ"ל לחוק חינוך. והבעיה היחידה שלא אוכרז ברשומות. הלא כן? תודה
יתכן. מכל מקום אני סבור שאין לכך כל נפקות, ואני מניח שזו לבסוף תהיה ההלכה.
