ההשלכות של אי הגשת ערעור לנוכח הסברי בית הדין

הרקע: בבית דין אזורי לעבודה נפתח הליך ערעור על טענת התיישנות של קרן פנסיה,(אותו העלתה בגין תביעה לקצבת נכות).תוך כדי ההליך מכתב ההגנה של הקרן עלה כי היא מעלה בתפקידה ובאמון שניתן בה - לפיכך התובע הוסיף לטענות בהליך גם טענות בגין מעילה באמון ובתפקיד בגינם התובע ביקש מבית הדין, לשלול מהקרן את סמכויותייה במקרה הספציפי, ולקבוע מלוא הקביעות לזכאות לקבלת קצבת נכות בבית הדין על סמך חוות דעת וקביעות הביטוח הלאומי. אלא שבפסק הדין בית הדין החליט כי משההתיישנות הוסרה אין הצדקה להמשיך את ההליך וכי בסמכות הקרן לקבוע האם העמית זכאי לקצבה ובאיזה שיעור וכו...עוד צויין בפסק הדין כי אין מקום שבית הדין ימשיך וידון בשאלת הזכאות לגמלת נכות או שיעורה טרם שהנושאים הללו לובנו עי הגורמים המוסמכים בקרן הפנסיה. ובית הדין הורה על מחיקת ההליך. שאלתי היא: מה יקרה אם התובע לא יערער על פסק הדין דנן ויתייצב בוועדות הקרן ולא יהיה מרוצה מהחלטות הוועדה: האם בכך שהתובע לא הגיש ערעור על פסק הדין הנ"ל, הוא יהיה מוגבל ומנוע מלדרוש לדון במעילה של הקרן בתפקידה ובאמון שניתן בה, עת בה יבקש מבית הדין האזורי לפתוח מחדש את ההליך ? או שבגלל שבפסק הדין מצויין כי אין מקום לקיים דיון טרם לובנו עניין הזכאות ושיעור הזכאות ע"י הגורמים המוסמכים בקרן- ניתן יהיה במצב בו ההחלטות של וועדות הקרן לא יהיו לשביעות רצון הנכה לפתוח את ההליך בבית דין אזורי מחדש ולדון בכל הטענות שבית הדין האזורי לא רוצה לדון בהן כעת? תודה על העזרה