קורבן עבירה

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, הולך ותופס מקומם של נפגעי העבירה מקום מרכזי במסגרת ההליך הפלילי. מקומם של נפגעי עבירה פלילית לא בא לידי ביטוי במהלך ניהול ההוכחות בתיק עליו אמונים הפרקליטים מטעם המדינה ואולם עת מורשע נאשם או עת מתנהל משא ומתן לעריכת הסדר טיעון בין עורך הדין הפלילי של הנאשם לבין הפרקליטות, אז מקבל קורבן העבירה את זכויותיו על פי החוק. זכותו של קרבן עבירה להודיע על התנגדותו להסדר הטיעון וזאת בתוך 14 יום מאז הודיעו לו נציגי הפרקליטות על הסדר אשר סוכם עם הנאשם, ועוד בטרם מוצג ההסדר בבית המשפט. כמו כן, רשאי המתלונן להעיד לעונש בבית המשפט וכן להגיד תצהיר מטעמו לעניין השפעת העבירה עליו והפגיעות אותן הוא חווה כתוצאה מכך. זכותו של קורבן עבירה להיות מעורב במסגרת ההליך ולקבל מידע אודות התקדמות ההליך וכן באם משתחרר הנאשם לחלופת מעצר זכותו של קרבן עבירה לקבל דיווח אודות מקום חלופת המעצר וכיוב'. גם במסגרת דיוני המעצר מקבל לעיתים קרבן עבירה מעמד כאשר קצין מבחן אשר לעיתים מתמנה על מנת לבדוק את אפשרות שחרורו של הנאשם, פונה לקרבן העבירה על מנת לשמוע את עמדתו ולהעריך את מסוכנות הנאשם גם על רקע שיחה עם המתלונן. זכותו של קרבן העבירה לקחת לו ייצוג של עורך דין פלילי על מנת שזה ילווה אותו במהלך ההליכים הפליליים אשר מתנהלים נגד הנאשם ובבדיקת הסדרי הטיעון מול הפרקליטות. בברכה, ניר יסלוביץ,עו"ד