אפשרויות קורבן העבירה

אבי שלום רב, השאלה הנשאלת הינה שאלה חשובה למדיי ולהלן תשובה מפורטת המציבה בפנייך את האפשרויות העומדות בפנייך בשני המישורים, הן הפלילי והן האזרחי. תביעה אזרחית רגילה – כמובן שמטבע הדברים, עומדת בפני קורבן עבירה, האופציה לתבוע את נזקיו במישור האזרחי, מבלי שיש לכך כל קשר להליך הפלילי המתנהל נגד החשוד. מדובר בכל סוגי הנזקים – פיזיים, נפשיים, רכושיים וכיוב'. תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים – הסדר מיוחד זה, אשר מעוגן בסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט, מאפשר לקורבן העבירה להגיש תביעה אזרחית כנגד מבצע העבירה, וזאת במסגרת ההליך הפלילי. הבעיה בהליך מיוחד זה היא שמסגרת הזמן בו ניתן להגיש תביעה אזרחית הנגררת להרשעה פלילית הוא צר ביותר ומדובר בפרק זמן של 90 יום לאחר שפסק הדין כנגד מבצע העבירה נעשה חלוט, קרי, לאחר 45 יום מיום מתן פסק הדין כנגדו. היתרון המרכזי שקיים בהליך התביעה הנגררת הינו בכך שקורבן העבירה אינו צריך להוכיח את עצם ביצוע העבירה מאחר וכתב התביעה מוגש לאותה ערכאה שקבעה כי מבצע העבירה אשם בדין הפלילי ועל כן מדובר בראיה חלוטה, שלא ניתן לסתור אותה. תביעה אזרחית תוך שימוש בפסק הדין הפלילי כראיה – המדובר בהסדר ייחודי, אשר מחריג את הכלל הפוסל עדות מפי השמועה. הליך זה מעוגן בסעיף 42 א לפקודת הראיות. בהליך תביעה זה, מביא קורבן העבירה את פסק הדין שניתן כנגד מבצע העבירה ומשתמש בו בכדי להוכיח את העבירה שעבר כלפיו מבצע העבירה. היתרון המרכזי בהליך הוא שניתן להשתמש בגזר הדין שניתן בערכאה אחרת, במסגרת תביעה אזרחית והראיה נחשבת לראיה לכאורה לאשמתו של מבצע העבירה. הלכה למעשה, מבצע העבירה לא יכול לסתור את הקביעות שנקבעו כנגדו בגזר הדין הפלילי, אלא ברשות בית המשפט. היתרון המרכזי בהליך שכזה אל מול התביעה הנגררת הוא שניתן להשתמש בו בכל עת בכפוף לכללי ההתיישנות הרגילים. לעומת זאת, החיסרון המרכזי של ההליך הוא בכך שעקרונית, ניתן לסתור את הראיות שהובאו במשפט הפלילי, דבר שלא ניתן לעשות בתביעה נגררת.