סחר עם פקיסטן- ייבוא מפקיסטן לארה"ב

שמואלה שלום, בניגוד למקובל לחשוב, מדינת ישראל לא הגדירה "אויב" בצורה ברורה. על פי הירושה הבריטית על מנת שאזור מסוים יוכרז כאזור אויב יש צורך בתעודה מטעם שר האוצר המציינת איזה שטח נתון תחת ריבונות מעצמה המנהלת מלחמה עם מדינת ישראל. בשנת 1954 נחקק החוק למניעת הסתננות, ולפיו "מסתנן" הוא מי שנכנס לישראל מאחת המדינות: מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עירק או תימן. לכן מקובל היה לראות במדינות אלו כמדינות אויב. בפועל, ביולי 2011 חתם שר האוצר דאז (השר יובל שטייניץ) על "צו המסחר עם האויב" אשר אוסר על סחר עם רשימה ארוכה של גופים ומפעלים איראניים. במקביל, ביולי 2011 פרסם משרד האוצר הרשאה כללית למסחר עם עיראק, המתחדשת מעת לעת. על פי "צו יבוא חופשי" משנת 1978 על עדכוניו השונים, לגבי מדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל ואוסרות על יבוא ממנה, יש צורך ברישיון יבוא על מנת לייבא ממדינות אלו (כלומר היבוא אינו אסור, אולם מצריך רישיון). לגבי חלק מאותן מדינות, קיים פטור מהצורך לקבל רישיון יבוא מהן. המדובר במדינות: נסיכות ערב, מרוקו, סעודיה, קאטאר, פקיסטן, כווית ובחריין. יחד עם זאת, אם מדובר ביבוא בדים או פוליאתרן – אזי נדרש רישיון יבוא – אולם הרישיון נדרש יותר בגין המוצר ולאו דווקא בגין מדינת המקור. מטבע הדברים, פנייתך אינה מפרטת את היקף ואופי הסחר המיועד עם פקיסטן. ומוצע לתכנן מראש את תהליך הסחר אל מול הנתונים והפרטים. בברכה, יואב הריס, עו"ד