ייצוא טכנולוגיה לפקיסטן

תומר שלום, אני מניח כי הנקודה אליה אתה מתכוון היא האם, על פי חוקי מדינת ישראל ניתן לסחור עם תושב פקיסטן בהיותה מדינת סחר או אויב- באשר היא אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ובכן, מכוח המורשת הבריטית, פקודת ה"סחר עם האויב" משנת 1939 אשר אומצה בפקודת היבוא והיצוא משנת 1979 שר התעשייה, מסחר ותיירות הוא המסדיר נושאים הקשורים ביבוא וייצוא על פי "צווי פיקוח", כאשר הגדרת "אויב" נותרה עמומה ולמעשה שר האוצר הוא הקובע בתעודה מיהי "ארץ אויב" עמה נתונה המדינה במלחמה. כך למשל, נכון למועד הדיון בעניינו של נחום מנבר (ע"פ 6411/98) לא הייתה בנמצא תעודה ולפיה איראן היא מדינת אויב, וכך רק ביולי 2011 חתם שר האוצר (מר שטייניץ) על "צו המסחר עם האויב" אשר הגדיר שורה של חברות ואנשים במשמרות המהפכה האיראנים, חברת הספנות האיראנית, ומתעשיית פיתוח הגרעין והטילים הבליסטיים כ"אויב"- אשר אסור לסחור עמם. במקביל, ביולי 2011, פרסם משרד האוצר הרשאה כללית למסחר עם עיראק, כאילו אינה מדינת אויב. על פי צו יבוא חופשי משנת 1978, על גלגוליו השונים, לגבי מדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, הללו נחלקות לשתי קבוצות: מדינות אשר היבוא מהן אינו אסור אך מצריך רישיון (רשימה הכוללת אגב את איראן, סוריה לבנון), וכן מדינות לגביהן ניתן פטור מחובת רישיון יבוא- כגון איחוד נסיכויות ערב, מרוקו, סעודיה, קטאר, פקיסטן, כווית בחריין- אלא אם כן המדובר ביבוא טקסטיל מפקיסטן ובנגלדש- אשר מצריך רשיון יבוא. כעת, ההוראה הנ"ל מעוגנת בחוזר מנכ"ל מספר 2.4 של משרד הכלכלה והתעשייה. מכאן, שלכאורה ניתן לבצע את פעילות הסחר עם תושב פקיסטן. יחד עם זאת, ייתכן ולמען הסדר הטוב, כדאי יהא לפנות בשאילתה מקצועית בנושא זה אל היחידה המקצועית של משרד הכלכלה והתעשייה, בדוא"ל - . lior.yafe@economy.gov.il בברכה. יואב הריס, עו"ד. האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית.