חוקיות ומשפטיות , משלמים במקרים מטה

ולדיסלב שלום, על פי רוב מקום המסירה, חלוקת הסיכון ומכאן גם עלויות הקשורות בשלבי ההובלה, נקבעים על פי התנאים המקובלים הידועים כתנאי Incoterms. כך למשל, בעסקת CIF מקום מסירת המטען הנו מעל דופן האונייה בנמל הטעינה כאשר התשלום שמשלם הרוכש כולל גם את עלות ההובלה הימית ואת ביטוח המטען, אותם מארגן המוכר. לכן בעסקה כזו המוכר מופטר מחבותו ברגע בו הטעין את המטען על האונייה אותה ארגן ומסר לרוכש את מסמכי ההובלה והביטוח- שטר המטען ותעודת ביטוח המטען. מכאן ואילך כל עלות נוספת ונזק שיכול וייגרם למטען חלים על הרוכש אשר יכול להשתמש בשטר המטען ובביטוח שבידיו על מנת לקבל פיצוי ושיפוי היה ונגרם נזק למטען לאחר הטעינה. (בכך, בניגוד למקובל לחשוב, בכל הקשור למקום המסירה והעברת הסיכון הן ב- CIF והן ב- FOB מקום המסירה הוא בטעינת האונייה בנמל המוצא, אלא שבעסקת FOB הרוכש אחראי לארגן את ההובלה (ואת הביטוח אם הוא חפץ בכך), ואילו בעסקת CIF המוכר מארגן את ההובלה והביטוח ומוסר כאמור את המסמכים הנוגעים לכך. לפי התיאור אותו מסרת, אם וככל שבעסקת CIF מדובר, הרי שלכאורה העלויות והסיכון החלים משלב הטעינה והלאה (כולל מכס, נמל, רכבת ישראל) חלים על הרוכש- אם אלו התרחשו לאחר הטעינה. אם אלו התרחשו להפך- בדרכו של המטען לטעינה על האונייה בנמל המוצא, הם חלים על המוכר. האמור הוא בגדר מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית