הגנות לשון הרע בפרסום באינטרנט
שלום רב קראתי את חוק לשון הרע ואת סעיפי ההגנה אך עדיין לא ברור לי מה היקף העניין לציבור ועניין של כוונה לפגוע במזיד. ברצוני לכתוב חוות דעת על שירות שקיבלתי מבעל עסק. לגבי "אמת דיברתי" הכל בסדר, הדברים מבוססים ומוכחים. אבל לגבי עניין לציבור - לדעתי יש עניין לציבור לדעת על צורת השירות הקלוקלת, אבל יוכל בעל העסק לטעון אחרת. איך מחליטים האם יש עניין לציבור או לא? ולגבי עניין של "במזיד" או רצון לפגוע", בוודאי שבעל העסק עלול להיפגע מזה, ובוודאי שזה יכול לפגוע בשמו הטוב, אבל העסק מפרסם עצמו באתרים שמציעים דירוג כוכבים וכתיבת חוות דעת. לי היה מאד עוזר לו קראתי חוות דעת עליו לפני שפניתי אליו, וחוות הדעת שלי, שמבוססת על עובדות בלבד בוודאי תגרום לאנשים מסויימים לא לפנות אליו, אבל כנגד הפגיעה בעסק יתכן שזה יעזור לאנשים אחרים לא לחוות עגמת נפש כמו שאני חוויתי, ואולי בעל העסק באמת יזהר להבא. אז איך אוכל להגן על עצמי מפני תביעת לשון הרע? ומה זה תום לב? אני לא אוכל לטעון שזה היה במקרה או בתום לב שכתבתי חוות דעת, אני בפירוש בדעה ששירות לקוי ופוגע כזה צריך להופיע בחוות דעת עליו. גם בדף שלו בפייסבוק. אז איך הגנת תום לב מסייעת לי במקרה והוא יתבע אותי?
אילן שלום, העלת מספר שאלות מעניינות שעל חלקן אפשר ונכתבו ספרים שלמים למשל פרשנות המושג "עניין לציבור", בקצרה, בהתאם למגבלות תשובתי הפורום, ינתן דגש באמת לטענת "אמת דיברתי" כלומר עד כמה סיפרת באמת על חווית השירות שהיתה לך ולא ניסיתי לעגל פינות ולהפוך איחור של חצי שעה לשעתיים וכו' ועד כמה נמנעת מתיאורי גנאי כמו נוכלים ונצמדת לעובדות. לאחר מכן תהיה חשיבות רבה גם לטענתך שרצית להביא מידע זה לידי הציבור כדי שיקרא על חווית השירות שלך ויחשוב בנושא, מדובר בהתנהלות מאוד ליגיטמית ומקובלת. המפתח כאמור הינו להצמד לעובדות ולא להגרר לתיאורי גנאי ולניבולי פה מיותרים.
אילן, אמת היא אמת, אם אמת דיברת, עובדות בלבד, המניע פחות חשוב. אם יש הבעת דעה או שהצד השני טוען שלא מדובר רק באמת ומצליח להוכיח שחלק מהכתוב לא היה אמת לאמיתה, חשוב גם המניע והנסיבות.
אורי תודה על התשובה. יש רק עניין נוסף שמטריד אותי מאד - כוונה להזיק או רצון מכוון להכפיש את שמו או לנקום וכיוב'. כפי שכתבתי לגבי "אמת דיברתי" אין בכלל בעיה. הכל מוכח וכו'. לא מדובר באיחור של חצי שעה אלא בגרימת נזק של בעל העסק לעניין שלשמו פניתי אליו והתעמרות ממושכת בי של כמה חדשים טובים מבלי שינסה אפילו לתקן את העוול שגרם לי. אבל חשוב לי שבמידה ותוגש תביעה, אני לא אוכל לעמוד בבית המשפט ולהגיד שאין ולא היה לי רצון ללמד אותו לקח או לפגוע או לנקום וכו'. אלה הם רגשותיי האמיתיים. עד כמה יש לזה משקל בהגנה שלי על עצמי?
