אלימות של בן זוג חבר לחיים.
החבר שהייתי איתו כמעט 4 שנים,עצור 4 חוד,בגלל התנהגות אלימה כלפיי,יש לו עבר פלילי לא גדול,על אלימות מילולית ודברים קטנים,זה היה בדירה שלי התווכחנו הוא קילל ואני החלטתי לברוח פתחתי את הדלת וברחתי במהירות הוא רדף אחרי תפס הרים משך גרר הכל בכוח,כתוצאה מזה נחבלתי ביד השמאלית עם סימנים כחולים,נקרעה החולצה שלי,כשהכניס אותי פנימה כבר הייתי בהלם שתקתי והוא ניסה לגרום לי לדבר איתו לא הגבתי אז הוא נענע לי קצת את הפנים מהלחי,סגרתי עיניים הוא ניסה לפתוח לי אותם,רק התנשפתי ורעדתי הוא ביקש שאני הפסיק לרעוד ושהצא מההלם,אמרתי לו שהבן הגדול צריך להגיע עכשו מהעבודה והוא נלחץ דפק על השולחן וצעק שלוש פעמים יהיה פה רצח .שלבסוף הבן פתח את הדלת ביקשתי ממנו שלא יגע בו הבן לא נגע בו,החבר שלי הסביר לבן שלא התכוון לרצוח אותי אלא פחד ממנו שלא יעשה לו משהו בעקבות מה ששמע שקורה,אמרתי שאני רוצה רק שילך ואז נגשתי להגיש תלונה,חלפו 4 חוד הוא מבקש דרך חברים למסור לי שמצטער,אבל לא מודה במעשיו בפני אף אחד,כי חושב שהכי טוב זה לא להודות,ולא להפליל את עצמו,מבקש דרך החברים שידברו איתי ויגידו לי שהוא אוהב אותי ומצטער,ושאם ישפטו אותו לשנתיים הוא פשוט יתאבד,ויבקש סליחה אחרי שהכל יגמר,אותי הזמינו לתת עדות בתאריך 19.2.15,אני רוצה להקל עליו כי יש לי רגשות כלפייו,אני לא רוצה שהוא יענש בצורה חמורה לשנתיים,כשהיה תסקיר של קצינת מבחן בהתחלה ממש אז היא נתנה תסקיר שלילי כי אני אמרתי שהוא מסוכן לי,כרגע כבר לא מסוכן לי,מה עלי לעשות בכדיי לעזור לו בבקשה...מה מותר לי להגיד ומה אסור לי להגיד במתן העדות שלי..ובמה אני מסתכנת בקשר לדיני המשפט לחוקי משפט....תודה מראש על עזרתך.
שלום אריאלה היקרה, הבעיה שהעלית היא אכן בעיה קשה מאוד. אין פתרון חד משמעי, הפתרון צריך להיות מותאם לצרכיך. לפיכך עליך לפנות לייעוץ אישי ופרטני אשר ייקח בחשבון את כל המשתנים ויתאים לך את המענה המיטבי. העיקרון שצריך להנחות אותך הוא הסיכון שהחבר ישוב לפגוע בך. חשוב לזכור שבסופו של דבר המדובר ב"הערכת מסוכנות" שהוא הליך של הערכה קלינית מקצועית, קשה מאד לנבא התנהגויות בלתי צפויות של אנשים ופעמים רבות ניתן להצביע על המסוכנות בדיעבד לאחר שעבירת האלימות או התקיפה בוצעה. חשוב להדגיש כי תהליך הערכת הסיכון אוגד בתוכו מרכיבים משתנים רבים הכוללים את מאפייני אישיותו של הנבדק, מצבו הנפשי, תנאי גדילתו וכדומה. שני מרכיבים משמעותיים המשפיעים על הערכת הסיכון הם באיזו מידה הנבדק מכיר או מודע לדחפיו התוקפניים ועד כמה הוא מעוניין או מסוגל להשתלב בהליך טיפולי. מאחר והוא לא מודה ולא לוקח אחריות על מעשיו, ואין זה משנה מה התירוץ שלו, הבעיה עדיין לא נפתרה. שלוש מטרות עיקריות לטיפול בגברים מכים: 1. שינוי הגישות לאלימות ולאחריות האישית - כדי להשתנות הגברים חייבים להכיר בהתנהגות השלילית שלהם ולהבין כיצד הדבר משפיע על בנות זוגם, על מערכת היחסים ועל עצמם. הגברים חייבים להכיר בכל סוגי ההתנהגות השלילית, לא רק בהתנהגות האלימה (הנראית בבירור לעין), אלא גם בהתעללות הפסיכולוגית ובהתנהגויות שליליות אחרות, שאינן מסתיימות בהכרח במכות. 2. הגברת המודעות - אחרי השלב הראשון, ברגע שהגברים יודעים לזהות את שרשרת האירועים שמובילה לתקריות האלימות, הם מגיעים למודעות שיש רמזים פסיכולוגים, קוגניטיביים ומצביים, שיכולים להזהיר אותם מפני ההתנהגות האלימה. הבנת התפתחות ההתנהגות האלימה, וההבנה של התהליך שבו מצב מחמיר עד כדי התנהגות אלימה, מסייעים להוביל לשליטה עצמית. מטרה נוספת היא להעלות למודעות של הגברים את הסוציאליזציה המגדרית שלהם ולבחון כיצד היא משפיעה על טיב מערכת היחסים שלהם. 3. למידת מגוון רחב של התנהגויות לא אלימות - כולל זיהוי רמזים להתנהגות אלימה והחלפתם בהתנהגות לא אלימה, יכולת לזהות מצב כבעל פוטנציאל להחמיר וניתוק לזמן קצר מהאירוע. שוב, אני סבור שאת זקוקה להתייעצות לפני שתגבשי את דרך פעולתך מקווה שעזרתי בברכה
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
סטיב פוגרבצקי
מירית ג
מיכאל ג
נוגה ש
