פרסום שם ופרטים בפסק דין

היי יאיר, תודה על ההתייחסות.. העניין הזה היה לפני יותר משנה... שוחחרתי ללא תנאים ומאז לא זומנתי לשום חקירה ואין כתב אישום...הדיון היה בדלתיים סגורות !! ומתפלא למה בכל זאת פורסם הפסק דין מה אפשר לעשות?

המשך, כאמור, חוק בתי המשפט קובע כלל של פומביות הדיון ומספר עילות לחריגה ממנו, למשל במקרה של פגיעה חמורה בפרטיות תוך בחינה פרטנית של כל מקרה. החוק אדיש לטכנולוגיה והעובדה שהפומביות כיום אינה באה לידי ביטוי בדלתיים פתוחות של אולם הדיונים והאפשרות הפתוחה בפני כל אדם להיות נוכח בדיונים, אלא שהיא התפתחה במציאות הווירטואלית לנגישות לפסקי הדין באינטרנט. בינואר 2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון שהתייחס לסוגייה שבה ביקש שני נאשמים שהורשעו בביצוע עבירות מין באמצעות האינטרנט לאסור את פרסום שמם, שכן לטענתם פרסום שמם באינטרנט מהווה פגיעה חמורה בפרטיות. בפסק דין ציין השופט ניל הנדל כי "חוק בתי המשפט אינו שואף 'ללכת רכיל בעמו'. הכלל בדבר פרסום פסקי דין נועד להגשים תכליות חברתיות חשובות, לרבות הבטחת אמון הציבור במלאכתו של בית המשפט". השופט סלים ג'ובראן התייחס אף הוא לסוגיה שהנגישות היא חלק מהפומביות, לפי החוק שחל היום. "כיום, פועלים בישראל מספר רב של מאגרי מידע משפטיים מקוונים, דוגמת נבו, פדאור, ועוד. מאגרים אלה הביאו לזמינות ונגישות מלאים של החלטות שיפוטיות", נכתב. "כיום, חיפוש פשוט במנוע חיפוש דוגמת Google של שם אדם שהיה בעבר צד להתדיינות שיפוטית, יכולה להביא לחשיפה מיידית של מידע זה. אמנם, גם בעבר היה ניתן לגלות מידע בנוגע לצד מתדיין בהליך שיפוטי, בין באמצעות בקשה אקטיבית לעיון בתיק לבית המשפט, ובין באמצעות פרסומו בתקשורת. אולם, אז, לפגיעה בפרטיות הייתה "תאריך תפוגה", בעוד שהיום, המידע נצרב לעד במרחב הווירטואלי. במצב דברים זה, כאשר פוטנציאל הפגיעה בזכות לפרטיות גדול יותר כמעט בכל מקרה ומקרה, ייתכן שיש טעם של ממש בהוספת מנגנונים חלופיים או באיזון שונה בין זכות זו לעיקרון הפומביות. עם זאת, ההסדר החוקי הקיים הקבוע בחוק בתי המשפט על פיו הפרסום הוא הכלל, ואיסורו הוא החריג, נראה שאינו מאפשר איזון אחר. בנסיבות המקרה, קיים אינטרס ציבורי בפרסום פסקי הדין מרשיעים, ובכללם במאגרי המידע והחיפוש באינטרנט, שעה שהמבקשים ניצלו פלטפורמה זו ממש באופן פסול". הנהלת בתי המשפט הורתה ב08/14 לאתרים המחזיקים מאגרי פסקי דין לאסור גישה של מנועי החיפוש האינטרנטיים, ובהם גוגל, לפסקי דין והחלטות של בתי המשפט. בהוראה עליה חתום היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, נמסר כי הסיבה לכך היא "הרצון להגן על פרטיות המתדיינים אשר מידע פרטי אודותיהם נחשף ברחבי הרשת לכל דורש". משמעות ההחלטה היא כי הנהלת בתי המשפט סבורה שהמצב שבו שמות של צדדים בהליכים משפטיים מתפרסמים באתרי האינטרנט, משנה את האיזון שבין הזכות לפרטיות לבין זכות הציבור לדעת ועקרון פומביות הדיון, לטובת הראשונה. מכאן שיש תקווה בברכה