ערר על סגירת תיק החקירה - אלמ"ב

שלום גיא, לידיעתך, כתוצאה מהיחס הבלתי סלחני והפאניקה המשתלטת על רשויות אכיפת החוק, בעת שמוגשת תלונה על אלימות במשפחה (תלונת בת זוג לשעבר) וכפועל יוצא, הנטיה למצות את הדין עם חשודים ונאשמים עוד בטרם הוכחה אשמתם, נוצר מצב בו מוגשות מידי שנה תלונות רבות כנגד גברים אשר חלקן אמיתיות וחלקן שיקריות. כאמור, לא כל התלונות מוצדקות ולא פעם מנצלות נשים את גישתן המחמירה של הרשויות כדי לשפר את "ההישגים" במהלך תיקי גירושין, חלוקת הרכוש ועוד. זו תופעה קשה ומצערת שטרם זכתה לפתרון מלא. באופן כללי, לשאלתך בסיום החקירה המשטרתית, מעבירה המשטרה את תיק החקירה ליחידה התובעת (יחידת התביעות במשטרה או פרקליטות המדינה לפי סוג העבירה). ישנם מקרים בהם היחידה התובעת תחליט, לאחר קריאת תיק החקירה ובחינת חומר הראיות, שלא להגיש כתב אישום. משמעות הדבר כי התיק נסגר והטיפול בו הסתיים. ייתכנו 3 סיבות לסגירת התיק: חוסר אשמה, היעדר ראיות מספיקות, נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (כונה בעבר "חוסר עניין לציבור"). במקרים אלו, תעביר המשטרה למתלוננת מכתב המודיע על סגירת התיק ואת הסיבה להחלטה. נפגע עבירה (המתלוננת) רשאית להגיש ערר בכתב על ההחלטה תוך 30 יום מקבלת ההודעה על סגירת התיק. מהו הערר? ערר הינו הליך המקנה זכות למתלונן בהליך פלילי, לבקש בדיקה נוספת של החלטת גוף חוקר או תובע (כמו משטרה, פרקליטות מחוז, מח"ש וכו') שלא להעמיד לדין או שלא לפתוח בחקירה פלילית. הזכות לערר מעוגנת בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982. בקשה לעיון בחומר חקירה העורר רשאי לפנות לגוף אשר סגר את התיק ולבקש לעיין בחומר החקירה כדי לשקול הגשת ערר על החלטת הסגירה. הגוף הסוגר יחליט בבקשה בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהנחיית פרקליט המדינה 14.8. תחילה, הערר נבדק על-ידי הגוף הסוגר (המשטרה) וזה מעביר את חוות דעתו ונימוקיו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה. ההוראה שאין להעביר את הבקשה ישירות למחלקת עררים שכן על הערר להיבחן תחילה ע"י הגוף החוקר והסוגר וזה יעביר את התיק לתחום עררים בצירוף תיק החקירה וכל המסמכים הרלוונטיים. במחלקת עררים הערר והטענות המובאות בו נבחנות על סמך חומר הראיות המצוי בתיק החקירה. בשלב זה, מעבירה מחלקת עררים את חוות דעתה להמשך טיפול לגורם המוסמך להחליט בערר והוא זה אשר יחליט בערר. הכלל הוא כי הגורם המוסמך להחליט בערר יהא תמיד בכיר מהגורם שקיבל את ההחלטה המקורית. ההחלטה בערר: הגורם המחליט בערר רשאי לקבל כל החלטה שהגוף הסוגר מוסמך היה לקבל, ובכלל זה: החלטה להגיש כתב אישום; החלטה על השלמת חקירה; החלטה בדבר עילת הסגירה המתאימה וכדומה. לא ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר. תקיפת ההחלטה יכולה להיעשות אך ורק על-ידי עתירה לבג"ץ. בתיקים כאלה, הבעיה הינה ההכרעה בין שתי גירסאות סותרות, דהיינו, קביעת מהימנותם של הבעל החשוד והמתלוננת ממליץ לך להיוועץ בעו"ד פלילי. בהצלחה,