האם צו מניעה מבימ"ש משפחה מוגבל בזמן, או שיש לפרשו כלשונו – דהיינו כ"קבוע"

המשך: שאלתך המרכזית היא האם צו מניעה שניתן במסגרת זאת, הוא מוגבל בזמן, או שמא יש לפרשו כלשונו – דהיינו כ"קבוע". סוגיה זהה התבררה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע שקבע הדברים הבאים: "מכאן שהוצאתו של הצו יכול היה להיות מכוחן של מספר הוראות שונות, שלהן זמני תקפות שונים, אם כצו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, אם מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת ואם מכוח הדין האישי, לפיו ניתן להוציא צוי מניעה לבן/בת זוג מכוח הזכות למדור שלו, צו מניעה שכזה אף לו הגבלת זמן. בפסק הדין שהורה על מתן צו המניעה, נכתב, כי צו המניעה הנו "קבוע", היינו ללא הגבלת זמן... צו כזה אינו מקובל, שכן גם צו מניעה שכזה יש להעמידו בתוקף לתקופה של שנתיים על מנת שניתן יהיה לבחון אותו מחדש".. הצורך בהגבלת תוקפו של צו מניעה קבוע לשנתיים ימים עולה אף מפסיקת בית המשפט העליון, וראה לדוגמא בע"א 4480/93 פלוני נגד פלונית, שם נקבעו הדברים הבאים: "נותרה בפנינו שאלת משך תוקפו של צו המניעה. גם כאן, כמו בצו מניעה הניתן לבקשת האשה על יסוד עילה של אלימות הבעל כלפיה, אין זה רצוי כי צו המניעה יינתן ללא הגבלת זמן, שכן כל מטרתו היא ליתן פתרון זמני ולא להוות בסיס להסדר של קבע. בית משפט קמא אכן העיר כי בהחלטתו הוא מתבסס על כך שפני הצדדים לגירושין, וכי מצב הדברים בין הצדדים הוא בלתי הפיך ובלתי ניתן לגישור במידה כזו שלשם חיסכון בהוצאות מן הראוי לא לקצוב תקופתו של צו המניעה, ובלשונו "פסק דין בעניינים של מעמד אישי צופה פני התרחשויות בעתיד ומטרתו להסדיר המחלוקת מתוך ראיית הנולד, איזון עניניהם של הצדדים, ומניעת הצורך בהתדיינות חוזרת, הגורמת סבל והוצאות מיותרות". בתי המשפט חוששים שצו מניעה קבוע נותן כוח רב מדי בידי האשה; כוח שהיא חפצה בו ועושה בו שימוש במשך תקופה ממושכת. עיקרו של דבר, אין זה הוגן וראוי לתת צו בלתי מוגבל בזמן שאינו עובר בחינה תקופתית מחודשת כדי להשתכנע מחדש שעדיין קיימת הצדקה לקיומו. עולה מהאמור כי אף שבית המשפט לענייני משפחה נקט בלשון "צו מניעה קבוע", הרי שלאחר שחלפה תקופה של שנתיים, לא ניתן לראותו כבסיס ראוי לאכיפה פלילית, באופן שיהווה "הוראה חוקית" לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ומשכך ראוי שבית המשפט יזכה אותך.