ביצוע חיפוש משטרתי ללא צו - האם זה חוקי?

שבת שלום יערית, סמכות של שוטר לערוך חיפוש בבית העסק ובפרט במשרד, ללא צו חיפוש, מותרת גם במקרה בו כאשר פשע בוצע שם זה מקרוב, דהיינו לא מכבר בסמיכות זמנים. סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) קובע: "שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם – יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב". השוטר מוסמך גם לתפוס חפצים כאשר יש לו יסוד סביר להניח שהחפץ עשוי לשמש כראיה בחקירה ובמשפט. יערית, את צודקת לגבי הנוהל לעריכת החיפוש, חיפוש (הן על-פי צו והן שלא על-פי צו) יערך בפני 2 עדים שאינם שוטרים. זולת בנסיבות חריגות ומנומקות וחובה עליהם להשאיר דו"ח חיפוש עם רשימת החפצים אשר נלקחו. לגבי השימוש בכח לצורך ביצוע החיפוש, במידה והחיפוש חוקי השוטר רשאי להשתמש בכח על מנת לקיים את החיפוש. בזירת עבירה של חשד לאונס מחפשים החוקרים ראיות לאימות טענת המתלוננת וכן ראיות על מה שהתחולל בחדר. חיפוש סימני נוכחות טריים (כוס קפה חמה, סיגריה בוערת, סימני רחצה בכיור/אמבטיה). סיבים, כתמי דם, זרע, DNA וכד'. סימני כניסה ויציאה (המצאות מפתחות בדלת,סימני פריצה). חיפוש ראיות שיוכלו לשמש כפח"מ (פרטי חקירה מוכמנים-מוסתרים) והנצחת הזירה ע"י צילום ותרשים: חשוב להנציח אותה כי היא לא תשאר לנצח. באופן כללי, הסמכות אשר ניתנה למשטרה לתפוס מוצגים במהלך ניהול חקירה, היא סמכות מיוחדת, הגוברת על זכות הקניין של בעלי החפץ. החוק הגדיר ותחם את הנסיבות, אשר בהן מותר לשוטר לפגוע בזכות הבסיסית של המחזיק וזכות הקניין של הבעלים ולפיכך, אין המשטרה זכאית לתפוס ולהחזיק במוצג, אלא בנסיבות הקבועות בפקודה ואך ורק אם הוא דרוש לה למטרה חוקית. כאשר החשד הסביר שהיווה את העילה לתפיסת החפץ הופרך והוא אינו נחוץ להוכחת העבירה אשר נחקרה, חלה חובה על המשטרה להחזירו ללא תנאי לבעליו. על פי הפסיקה חלה חובה על הממונה על החקירה לבדוק, בכל שלב בחקירה, את נחיצות המשך החזקתו של המוצג אשר נתפס ובדגש על מחשבים וטלפונים סלולריים. בנסיבות השאלה ראוי להזכיר תקדים ישן של בית המשפט העליון: "אין לשוטר סמכויות מיוחדות, העולות על סמכויותיו של כל אזרח אחר, אלא במידה שהחוק מעניק לו סמכויות מיוחדות כאלו. בכך נבדלת מדינת חוק כמדינתנו מ'מדינת משטרה' בה עומד השוטר, כמכשיר השלטון מעל לחוק". ע"פ 229/57 אל נקיב.