נעצרתי בגלל תלונה שקרית של אישתי
עו"ד רגב שלום, משטרת רחובות עצרה אותי בגלל תלונה של אישתי על איום ודחיפה נגדי. אני נשבע לך שלא עשיתי כלום, הופתעתי לחלוטין מהאישומים אולם החוקר סירב להאמין לי ואמר שאשתי לא יודעת למה לצפות ממני ושאני עצבני ומסוכן ולא מוכן לתת לה גט. סיפרתי את כל האמת וזה לא עזר, עצרו אותי ורק כעבור 4 ימים השופט שחרר אותי למעצר בית. השאלה שלי למה העו"ד של אישתי יעץ לה להגיש תלונה שקרית מה זה נותן לה?, למה במשטרה תמיד הגברים אשמים? מה אני עושה?, הסניגור הציבורי שהיה לי נראה לי חדש ולא מנוסה, הוא אומר לי תמתין 3 חודשים ואז נגיש בקשה ליציאה לעבודה....
שלום רפי, אני מבין שאתם נמצאים כרגע בסכסוך גירושין. כתוצאה מהיחס הבלתי סלחני והפאניקה המשתלטת על רשויות אכיפת החוק, בעת שמוגשת תלונה על אלימות במשפחה וכפועל יוצא, הנטיה למצות את הדין עם חשודים ונאשמים. לכן עליך לצפות שבקרוב יוגש נגדך כתב אישום ועליך להיערך לכך. המלצתי המידית קח לך עו"ד מומחה בפלילים, אין להקל ראש לרגע במצב בו אתה נמצא. תפקידו של עורך דין פלילי במסגרת עבירות אלימות במשפחה הינו תפקיד חשוב ביותר. רק עורך דין מנוסה ומקצועי יוכל לבחון כראוי את תיק החקירה שנפתח נגדך ולעבור על העדויות שנגבו ולגבש איתך קו הגנה ברור. לגבי השחרור ממעצר הבית יש מגוון רב של אפשרויות ומצבים ואתה חייב להתייעץ עם עו"ד על כך. לידיעתך, בתיקים כאלה, הבעיה הינה ההכרעה בין שתי גירסאות סותרות, דהיינו, קביעת מהימנותם של הבעל החשוד והמתלוננת. המתבונן מן הצד עשוי לחשוב כי לפעמים כאשר המניע לתלונת השווא הוא כה ברור ויש בו כדי לפגוע במהימנות המתלוננת והיא תמנע את הרשעת הנאשם בטענה הפופולרית (זו רק עדות מול עדות), אולם מסתבר כי לפחות בשיטת המשפט הישראלית נמצאו מנגנונים שבכוחם להרשיע את הנאשם גם במצב כזה. כאשר עולות טענות מן הסוג הכללי נגד מהימנותן של מתלוננות בעבירות אלימות במשפחה, נוטים בתי המשפט פעמים רבות לפטור אותן כבלתי רלבנטיות, ובמקרים אחרים לפצל בין השקרים המוכחים לבין השאלה אם העבירות בוצעו או לא. לגבי גירסאות עובדתיות קטועות, מתמיהות ומלאות סתירות, נקבע פעמים רבות כי מקורן בסערת הרגשות או בטראומה שהיא נחלתן של נפגעות האלימות. לשון אחר, כיום ניתן להרשיע בישראל באלמ"ב, גם כאשר מדובר בעדות יחידה מלאת סתירות, בגירסה כבושה, ובמתלוננת ששקריה בהזדמנויות אחרות הוכחו באותות ובמופתים, והכול אם בית המשפט השתכנע מעבר לספק סביר באמיתות התלונה כתוצאה מהתרשמות בלתי אמצעית מן המתלוננת בהופעתה על דוכן העדים. האם יש בכוחו של שופט בשר ודם להבחין תמיד בסיטואציה כזו בין אמת לכזב? לדעתי, התשובה בבירור שלילית. המשך בתגובה הבאה...
המחקר הפסיכולוגי מלמד על כך שהיכולת האנושית להכריע במהימנותו של עד רק על סמך התרשמות ישירה ממנו באולם בית המשפט, היא יכולת מוגבלת ביותר גם אצל שופטים מנוסים, ונתונה להטיות רבות. חלק מהמתלוננות בעבירות אלימות במשפחה מנצלות היטב את החשש והרתיעה של השופטים והתובעים מקביעות חד משמעיות כנגד המתלוננת, עקב פחד מפרסום שלילי ומגמתי של שדולת הצדקניות. התוצאה- עשרות גברים מושפלים עד עפר המורשעים ללא עוול בכפם !!! הגנה על קורבנות האלמ"ב הנה המטרה הראשונה של רשויות האכיפה, אולם, לעניות דעתי חוקרי המשטרה שכחו לאסוף ראיות לאימות התלונה, להתייחס לטענות החשוד ולהמשיך לחקור גם מעבר למסירת התלונה כי אחרת, נשים נקמניות ימשיכו להשתמש במשטרה להתנקם בבני הזוג בחסות החוק. המעצר הופך להיות כלי החקירה העיקרי של חוקרי המשטרה. המעצר מבנה יחסי-כוח שבהם החשוד מצוי בעמדת חולשה המגדילה את הסיכוי שהוא ישתף פעולה עם חוקריו – יודה, ימסור מידע ויפליל את עצמו. חוקרים רבים רואים במעצר כלי חקירה אפקטיבי מאוד "לשבירת רוחם" של חשודים. תלונות שווא בגין אלימות במשפחה פוגעות במשפחה ובחברה במספר רבדים: 1. תלונות שווא פוגעות בחשוד/נאשם, שצריך להתמודד עם תלונת שווא שהוגשה נגדו (בגין אלימות במשפחה או אף התעללות בילדים). 2. תלונות שווא מבזבזות את זמנה של המערכת. 3. תלונות שווא מפחיתות מאמינות התלונות בכלל ובכך פוגעות במאבק נגד אלימות במשפחה יתרונות לכאורה של הגשת תלונת שווא אישה המגישה תלונה כוזבת כנגד הבעל על אלימות במשפחה בכלל או על אלימות המופנית רק כלפיה בפרט ומצליחה לקבל צו הרחקה ו/או צו הגנה, זוכה ליתרון משמעותי בהליכי גירושים בכמה מישורים חשובים כדלהלן: • היא גורמת לדעה קדומה כנגד הבעל בבית הדין הרבני ו/או בבית משפט לענייני משפחה עת היא מציגה אותו כאלים. • היא מייצרת, יש מאין, עילות לחיוב הבעל בגירושים, ולפרקים אף מעלה את סיכוייה לזכות בכתובה ובפיצויים. • היא מוכיחה לבעל כי אין לה כלל גבולות בצאתה "לקרב" להשגת גירושים מהירים ומזכים עבורה. • היא מייצרת מנוף משמעותי למשא ומתן בנושאי גירושים שונים שעל הפרק. • היא מצדיקה, כלפי הילדים וקרובי משפחה, נקיטת הליכים חרף היות הבעל נורמטיבי. • היא מייצרת מסלול מהיר לליבון הסכסוך הכולל, שכן צו ההגנה מביא לדיון דחוף בסוגיות השנויות במחלוקת. המשך בתגובה הבאה 3 ...
חסרונות של תלונות שווא אל מול יתרונות הגשת תלונת שווא בגין אלימות במשפחה עומדים שני חסרונות משמעותיים: • הגשת תלונת שווא במשטרה ו/או בקשה לצו הגנה על ידי האישה מסוכנת שכן חשיפת התרמית תביא לאי אמון באישה בכל הרשויות והערכאות המעורבות בהליכים – החל מפקידת הסעד וכלה בבית הדין הרבני ו/או בית המשפט לענייני משפחה. • אם תוגש תלונת שווא בגין אלימות במשפחה כנגד הבעל וכתוצאה מכך יינקטו כנגדו צעדים אשר עלולים להשפיע לרעה על מצבו הכלכלי כגון פיטוריו ממקום עבודתו, הדבר ישפיע באופן ישיר על סכומי המזונות אשר אמורים להתקבל בעבור האישה והקטינים. ההשלכות של הגשת תלונה על אלימות במשפחה חלק ניכר מהבעלים העומדים בפני גירושים אינם מבינים את ההשלכות של תלונה בגין אלימות במשפחה ולכן הם אינם מתמודדים בצורה נמרצת עם צווי הרחקה ו/או צווי ההגנה, אולי מתוך תקוות שווא שמא האישה תתרצה, ושלום הבית יפציע מבעד לאפלה. לתקוות שווא מעין זו אין על מה לסמוך. במציאות – אישה שמעזה להתלונן תלונת שווא במשטרה וממשיכה בבקשת צו ההרחקה ו/או צו ההגנה, מנסה לגרום לכך שהבעל ירצה להתגרש באופן מיידי, שכן ברור לה כי תלונת שווא במשטרה מאיינת כליל את יחסי האמון בין בני הזוג. כיוון שתלונת שווא על אלימות במשפחה ובקשה למתן צו הרחקה ו/או צו הגנה הן אך ורק יריית הפתיחה המבשרות קרב גירושים כוחני, יש להתמודד עימן מיידית, במלוא התבונה והמרץ. גם אם מדובר בתלונה אמיתית, אך מוגזמת ביותר, תקפים הדברים, שכן הבאת עניין של מה בכך לפתחן של הרשויות מבשר גירושים קרבים ובאים. ניצחון בקרב על צו ההגנה ו/או צו ההרחקה מסמן ניצחון צפוי בקרב הממשמש ובא, בשעה שהתעלמות ו/או הפסד מסמנים אסון קרב בעת הליכי הגירושים. אם תלונת השווא היא נגזרת של עצה שקיבלה אשתך מעורך דין, אין הדבר מפחית את חומרת העניין – נהפוך הוא. במצב זה אתה עומד מול אישה ללא גבולות המונהגת בידי עורך דין שאינו שקול, ומוכן להסתכן בשיבוש הליכים. צרוף זה מחייב אותך, כאמור להיוועץ בעורך דין פלילי עם ידע ספציפי בנושאי אלימות במשפחה.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
סטיב פוגרבצקי
מירית ג
מיכאל ג
נוגה ש
