מנהל הפורום עורך דין יאיר מושיוב
תלונה נגד אבא
כשהייתי ילדה הוכיתי באופן קבוע ע"י אבי. ההכאות היו קורות גם אם לא היתה סיבה. היום אני אחרי צבא ואני רוצה להגיש נגדו תלונה. אני יודעת שאימא שלי לא תגבה אותי כי היא פוחדת ממנו וזאת תהיה מילה שלי נגד שלו. יש לי אחים שגם אותם הוא היכה והם ניתקו איתו את הקשר. אני לא אגיש תלונה אם אני אדע שלא יתייחסו לתלונה במשטרה וזה הכל יהיה לשווא. מה הסיכוי שבמשטרה יתייחסו לתלונה שלי?
שלום אסתר, ילד שנפגע מהתעללות פיזית ע"י בן משפחה והמעוניין להתלונן על כך, חייב לפעול בדחיפות על מנת שהתלונה לא תתיישן ויהיה לו הסבר מדוע התלונה התעכבה. ההליך המשטרתי וההליך המשפטי בעניין כזה מונחים ע"י הנחיות קפדניות ופיקוח הדוק של פיקוד החקירות. הסבר כללי: התעללות בילד היא עבירה פלילית חמורה. אם המתעלל בילד הוא הורה, בן משפחה או אדם אחר האחראי על הילד - זו עבירה פלילית חמורה במיוחד. האחראים לילד הם הוריו וגם מבוגרים אחרים (בני משפחה ואחרים, הקבועים בחוק), שהילד תלוי בהם ונתון למרותם. התעללות איננה רק פגיעה גופנית, והיא כוללת סוגי פגיעה שונים, פגיעה מינית ופגיעה נפשית. ההורה של ילד או אדם אחר האחראי לילד חייב לדאוג לבריאותו, לספק את צרכיו ולמנוע פגיעה והתעללות בו. הורה או אחראי לילד שלא מנע התעללות בילד - התנהגותו עלולה להיחשב עבירה פלילית. על כל אדם מוטלת חובת דיווח לפקיד הסעד או למשטרה, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר לחשוב שהאחראים לילד מתעללים בו. על בני משפחתו של הילד ועל אנשי מקצוע מוטלת חובת דיווח מיוחדת. מי שיודע על התעללות בילדים ולא מדווח - עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש מאסר. על עובדי חינוך במוסדות חינוכיים מוטלת חובת דיווח מיוחדת על כל פגיעה והתעללות בילד - וזאת בין שהם אחראים לילד באותו מוסד חינוכי ובין שלאו. כאמור, כל אדם וכל עובד חינוך בכלל זה, שיש לו יסוד סביר לחשוב שאחראי לילד התעלל בו, חייב על פי החוק לדווח על כך לפקיד סעד או למשטרה. "פקיד סעד" הוא עובד סוציאלי המופקד על נושא זה, וניתן למצוא אותו בכל מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות. חשוב לזכור כי דיווח לפקיד סעד או למשטרה איננו בגדר הטלת אשם או קביעה נחרצת, אלא בקשה לבדיקה מקצועית. המדווח על התעללות איננו נדרש להוכיח התעללות. כל מי שמדווח כנדרש בחוק ובתום לב, החוק מגן עליו מפני כל תביעה פלילית או תביעה אזרחית נגדו. חובת הדיווח איננה רק חובה חוקית, אלא גם חובה מצפונית ומוסרית. לעתים הדיווח הוא הדרך היחידה לשבור את קשר השתיקה ולהציל את הילד. הערה: "ילד" בפרק זה - הוא קטין שטרם מלאו לו 18 שנה. ראשית מה תיחשב להתעללות פיזית? מקובל לסווג התעללות בילד לארבע קטגוריות: התעללות פיזית (ילד מוכה) פגיעה חמורה או מתמשכת בילד הנעשית במכשיר או בעזרת איברי הגוף של האדם הפוגע, כגון: בעיטות, נשיכות, מכות וטלטול. הפגיעה עשויה לגרום לשטפי דם, לנפיחויות, לפצעים פתוחים, לפגיעות פנימיות, לכוויות, לשברים, לנזק מוחי, לאובדן הכרה וכד'. התעללות נפשית או רגשית: הרס שיטתי של יכולת הילד לפתח מסוגלות רגשית או לפעול כשורה בהקשרים אישיים וחברתיים. תוצאות התעללות מסוג זה יכולה להתבטא בחרדות, בהסתגרות, ביכולת מילולית ורגשית מוגבלת ובהתפתחות לקויה. זוהי ההתעללות הקשה ביותר להגדרה, והיא יכולה להיכלל גם תחת ההגדרות של: פציעה נפשית, חסך נפשי, תקיפה רגשית ועוד. המשך בתגובה 2
המשך 2... לעתים קרובות מופיעה התעללות זו כתופעה נלווית לסוגים האחרים של פגיעות בילדים. מהו ההליך המשטרתי? : משנודע למשטרה על ביצוע עבירה - המשטרה פותחת בחקירה. מטרותיה של החקירה: איסוף ראיות להוכחת ביצוע העבירה והעמדתו של החשוד לדין. במהלך החקירה ייתכן שיהיה צורך לבצע פעולות מסוימות בשיתוף עם המתלונן, למשל: איתור תיעוד רפואי ועדים. חשוב לדעת שכל מידע הקשור לעניין עשוי להיות חשוב ותורם לחקירה. אם את מתלבטת אם המידע שברשותך קשור לעניין, שתפי את החוקר בהתלבטותך והתייעצי עמו. יש שטובת החקירה דורשת את מעצר החשוד כדי לאפשר גביית עדויות, איתור עדים נוספים ועוד. ואולם ייתכן שהחשוד ישוחרר בערבות, במגבלות ובתנאים מסוימים, שיבטיחו את התייצבותו לחקירה ולמשפט. אם במהלך החקירה ינסה החשוד, או כל אדם מטעמו, ליצור קשר כלשהו עמך או עם אחייך, אנא דווחי על כך לחוקר בתחנת המשטרה מהו ההליך המשפטי לאחר השלמת החקירה? לאחר השלמת החקירה של המשטרה, המשטרה מעבירה את תיק החקירה לפרקליטות המדינה, התובע שאליו יועבר התיק לטיפול יחליט אם להעמיד את החשוד לדין. ייתכן שהתובע יחליט שלא להעמיד את החשוד לדין - אם משום שהתלונה התיישנה, אם משום שלא נמצאו די ראיות לצורך הגשת כתב אישום או אם מכל סיבה אחרת. אם יחליט התובע שלא להעמיד את החשוד לדין - הודעה על כך תישלח אליך. ההודעה תפרט את הטעם לכך שלא הוגש כתב אישום. קיבלת הודעה על החלטה כזו – את רשאית להגיש ערר על ההחלטה. אם יחליט התובע להעמיד את החשוד לדין, הוא יגיש כתב אישום לבית המשפט. תובע מפרקליטות המדינה או מיחידת התביעות של המשטרה המגיש כתב אישום עושה זאת בשם מדינת ישראל. בראש כתב האישום נאמר: מדינת ישראל נגד פלוני. הנפגע והמתלונן אינם צד במשפט הפלילי. לאחר שהוגש כתב האישום, רשאי בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, והוא רשאי גם לשחררו ולהטיל עליו מגבלות או תנאים מסוימים עד לסיום המשפט. הדיון בבית המשפט מתחיל בדרך כלל כמה חודשים לאחר הגשת התלונה. בית המשפט מוסמך לקבוע כי הדיון, כולו או חלקו, יתקיים בדלתיים סגורות. קבע בית המשפט כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות - אסור לפרסם פרט כלשהו מהדיון ללא רשות מיוחדת מבית המשפט. אילו גורמים נותנים סיוע וייעוץ מקצועי במקרים אלו? המועצה הלאומית לשלום הילד 5639191 - 02 אל"י (האגודה להגנת הילד) 6961070 - 03 פקידי הסעד ברשויות המקומיות בהצלחה,
שאלות נפוצות:
סטיב פוגרבצקי
מירית ג
מיכאל ג
נוגה ש