האם לדווח לרווחה על התעללות נפשית בקטינים?
שלום עו"ד רגב אני מכירה משפחה שהאבא מתעלל נפשית בילדים שלו בעיקר בבן שלו שהוא בן 10. הוא צועק עליו המון הרבה פעמים הוא צועק עליו שהוא אפס וכשאשתו מנסה להגן על הילד ומנסה להרגיע אותו הוא צועק עליה שלא תתערב הוא מאוד אלים מילולית וכשהילדים היו יותר קטנים הוא גם היה מכה את הילדים לפעמים. זה נורא להיות לידו. כשרואים את הילדים רואים ילדים שמחים וצוחקים לכן קשה להגיד בוודאות שהם ילדים מסכנים ואומללים. האם זה מקרה שצריך לדווח לרווחה?
שלום אלונה, התשובה היא כן. כל אדם מחויב לדווח על אלימות פיזית או נפשית כלפי קטינים, באמצעות פניה ללשכות הרווחה או למשטרה באזור המגורים. מי שידוע לו על אלימות נגד קטינים ואינו מדווח על כך, עובר על החוק וצפוי לעונשים. מוטב להעביר דיווח מלא אך במידת הצורך ניתן להעביר דיווח אנונימי ואף להיעזר בכך בגורמי סיוע כדוגמת המועצה לשלום הילד. הדיווח צריך להיות בכל מקרה לחשד שילדים ונוער נפגעי הזנחה או אלימות לסוגיה: מילולית, פיזית או נפשית. מה תיחשב להתעללות? מקובל לסווג התעללות בילד לארבע קטגוריות: התעללות פיזית (ילד מוכה) פגיעה חמורה או מתמשכת בילד. הזנחה מחדל מכוון או פעולה מתמשכת של הזנחה פסיבית או הזנחה אקטיבית, שנועדה למנוע מהילד הזנה, טיפול רפואי, טיפול מונע, תנאי אקלים סבירים, תנועה חופשית או גירויים סביבתיים. הזנחה יכולה להסתיים במוות או לגרום לילד תת-תזונה, נזקים גופניים, עיכוב בהתפתחות, פיגור ונזקים נפשיים מיידיים וארוכי טווח. התעללות נפשית או רגשית הרס שיטתי של יכולת הילד לפתח מסוגלות רגשית או לפעול כשורה בהקשרים אישיים וחברתיים. תוצאות התעללות מסוג זה יכולה להתבטא בחרדות, בהסתגרות, ביכולת מילולית ורגשית מוגבלת ובהתפתחות לקויה. זוהי ההתעללות הקשה ביותר להגדרה, והיא יכולה להיכלל גם תחת ההגדרות של: פציעה נפשית, חסך נפשי, תקיפה רגשית ועוד. לעתים קרובות מופיעה התעללות זו כתופעה נלווית לסוגים האחרים של פגיעות בילדים. האיתור והדיווח הם הצעד ראשון - הכרחי אך לא מספיק - לטיפול בילד. ילדים שהיו קורבן לפגיעה ולהתעללות, זקוקים לטיפול ולהתייחסות. אילו גורמים נותנים סיוע וייעוץ מקצועי במקרים אלו? המועצה הלאומית לשלום הילד 5639191 - 02 אל"י (האגודה להגנת הילד) 6961070 - 03 פקידי הסעד ברשויות המקומיות הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות יישר כוח, עו"ד פלילי רגב יאיר
שלום רב, עו"ד יאיר רגב, התשובה המפורטת שלך לאלונה עזרה גם לי מאוד. ואני מבקשת שתפרט מה יהיה או מה צפוי בהליכים המשטרתיים??? זה יעזור מאוד סיגל
שלום סיגל, לידיעתך, התעללות בילד היא עבירה פלילית חמורה. כאשר המתעלל בילד הוא הורה, בן משפחה של הילד - זו עבירה פלילית חמורה במיוחד. משנודע למשטרה על ביצוע עבירה - המשטרה פותחת בחקירה. מטרותיה של החקירה: איסוף ראיות להוכחת ביצוע העבירה והעמדתו של החשוד לדין. במהלך החקירה ייתכן שיהיה צורך לבצע פעולות מסוימות בשיתוף עם הילד הנפגע, למשל: בדיקה אצל רופא וכד'. התוקף יובא לחקירה במשטרה. חשוב לדעת שכל מידע הקשור לעניין עשוי להיות חשוב ותורם לחקירה. אם את מתלבטת אם המידע שברשותך קשור לעניין, שתפי את החוקר בהתלבטותך. יש שטובת החקירה דורשת את מעצר החשוד כדי לאפשר גביית עדויות, ביצוע בדיקות מעבדה ועוד. ואולם ייתכן שהחשוד ישוחרר בערבות, במגבלות ובתנאים מסוימים, שיבטיחו את התייצבותו לחקירה ולמשפט. אם במהלך החקירה ינסה החשוד, או כל אדם מטעמו, ליצור קשר כלשהו עמך או עם הילד, חובה דווח על כך לחוקר בתחנת המשטרה. חשוב לדעת שהחוק אוסר לפרסם במהלך החקירה והמשפט פרטים העלולים לזהות את הילד שנפגע. חקירת ילדים שגילם איננו עולה על 14 שנה, יעשה חוקר ילדים. חוקר ילדים איננו שוטר, אלא עובד סוציאלי משירות המבחן לנוער, המומחה לחקירת ילדים. חוקר ילדים ייפגש עם הילד לאחר תיאום עם הוריו או עם האפוטרופוס שלו. חוקר ילדים יגבה מן הילד עדות לצורך ההליכים המשפטיים. אם יש צורך, יתלווה חוקר ילדים אל הילד בכל הליכי החקירה והמשפט כדי להגן על שלומו. אם תידרש בדיקה רפואית של הילד. על חוקר ילדים לאשר מראש את ביצוע הבדיקה. את הבדיקה יבצע רופא, והיא תתבצע בבית חולים. בדרך כלל חוקר ילדים ילווה את הילד לבדיקה הרפואית. החוק מאפשר לחוקר ילדים להתייצב בבית המשפט במקום הילד כדי למנוע מן הילד את המעמד הקשה של פגישה עם התוקף ושל חקירה נגדית בבית משפט. ואכן, בדרך כלל חוקר ילדים מעיד במקום הילד. אם התובע מחליט שהילד יעיד, הוא ימסור להוריו של הילד את הסיבות לכך. אם תתעוררנה אצלך, הורה של הילד, שאלות מיוחדות באשר להתנהגות הילד ולטיפול בו, חוקר הילדים ידריך אותך ולפי הצורך יפנה אותך לשירות טיפולי מתאים. מהו ההליך המשפטי לאחר השלמת החקירה? לאחר החקירה המשטרה מעבירה את תיק החקירה לפרקליטות המדינה. התובע שאליו יועבר התיק לטיפול יחליט אם להעמיד את החשוד לדין. ייתכן שהתובע יחליט שלא להעמיד את החשוד לדין - אם משום שלא נמצאו די ראיות לצורך הגשת כתב אישום או אם מכל סיבה אחרת. לאחר שהוגש כתב האישום, רשאי בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, והוא רשאי גם לשחררו ולהטיל עליו מגבלות או תנאים מסוימים עד לסיום המשפט. הדיון בבית המשפט מתחיל בדרך כלל כמה חודשים לאחר הגשת התלונה. לידיעתך, אסור לפרסם פרט כלשהו מהדיון ללא רשות מיוחדת מבית המשפט. מקווה שעזרתי בברכה,
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
סטיב פוגרבצקי
מירית ג
מיכאל ג
נוגה ש
