האם הודאת נאשם מלכת הראיות?
סעיף 244 לחוק העונשין אוסר לשבש מהלכי משפט וחקירה. לבית המשפט מותר להעלים ראיות בפסיקתו המודה ראיות אלה יביאו לכלל הרשעה. תוך ניצול קוראי הפסק דין שיאמינו לבית המשפט כאילו אין בידו ראיות כלל. בעוד בית המשפט מחזיק בראיה מלכת הראיות עליהם נשפטו והורשעו ומודה בית משפט בכל פסקותיו בראיות אלה הרשיע. ובית המשפט קורא לראיה ראיה חלוטה, ראיה מוכמנת שרק הנאשם יודע ואף אחד אם לא היה בזירה לא יכול לדעת. נראה הגיוני בית המשפט מותר להעלים ראיות בפסיקתו תוך ניצול קוראי פסק הדין אשר יאמינו כי התיק ערום מראיות? בית המשפט הפך לבית המחוקקים?
בעיקרון, אם נאשם בוחר להודות, הרי שלא ישמעו ראיות, אלא אם בית המשפט השתכנע שההודאה אינה חופשית ומרצון. בתי המשפט בארץ לא מעלימים ראיות ומערכת השיפוט בישראל הינה מערכת טובה וישרה
אם חשוד רוצה לחמוק מאישום מעלים ראיות משבש משפט זה אסור. אבל אם בית המשפט מעלים ראיות ומשבש מהלכי משפט עוקף את הראיות בפסק דינו מסיבות שוחד עדתי, שוחד כספי, כי אחרת איך בית המשפט עוקף את הראיות כדי למנוע הרשעה, בעוד בית המשפט מעניש נאשם המשבש מהלכי חקירה ומשפט לזכות את עצמו. זה מערכת המשפט מה כי תלין.
אם בעדות במשטרה מודה הנאשם ביצע את העבירה בעדים, והוכח בעדותו כי לא היה סיבה מוצדקת ויכל למנוע את העבירה, הצד התורם לעבירה זה הנאשם עשה דין לעצמו, הנאשם לא מעלים את העדים בעדותו במטרה לשבש מהלכי חקירה ומשפט, ובית המשפט מודה. ובית המשפט עוקף את הראיות בפסיקתו כדי לא להגיע להרשעה, ומי שקורא את פסק הדין אינו יודע באמת שבית המשפט עקף את הראיות. השאלה יותר קשה איך אפשר לשחד שופט אם הוא דן ע"פ ראיות במסמך? שוחד אינו חייב להיות כספי, השוחד יכול להיות עדתי, או שוחד יחסי גומלין, שרק מעצם ההליך אפשר לחשוף שבהליך רגיל כפי שהמחוקק קבע השופט לא היה מגיע להחלטה שהגיע. ואם בכל זאת עשה מה שעשה השופט וחרג מההליך למנוע משפט כדי לא להגיע להרשעה להגן על הנאשם על פניו היה פה שוחד. לכן צריך להפנות את השאלה לנציבות תלונות השופטים ולשרת המשפטים על ההליך מתוך הפיסקה אילו במשפט רגיללפי חומר הראיות במסמך עדות נאשם השופט לא היה מגיע להחלטה שהגיע בסדרי דין..
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
מיטל ש
