האם יש צורך לערער על הקביעה האבחנתית של המחלה
חרף שהנכה חולה בסכיזופרניה כרונית ופעילה. הוועדה קבעה כי הנכה חלה בסכיזופרניה בלבד (לא כרונית ולא פעילה). אציין כי הוועדה קבעה עד עתה את קביעותיה לגבי מס' שנים אחורה. וכעת נותר לוועדה לקבוע את קביעותיה לגבי שנים נוספות+ההווה והעתיד. 1)האם העובדה שהוועדה נמנעה מלקבוע בדבר הכרוניות שבמחלה יכולה להפריע לקביעות הוועדה לגבי שנים נוספות+ההווה והעתיד, קרי יכולה להוות לוועדה בסיס שלא לקבוע את אכ"ע לצמיתות. 2) לאור האמור האם במצב זה כדאי לערער על הקביעה האבחנתית כי מדובר במחלת סכיזופרניה ולדרוש שהקביעה האבחנתית תהיה סכיזופרניה כרונית? או סכיזופרניה כרונית ופעילה? תודה רבה על ההתייחסות
1) כאשר מדובר באכ"ע (פוליסת ביטוח) או פנסיית נכות (קרן פנסיה), הקביעה לרוב היא אינה לצמיתות ומראש עד שהמבוטח/הנכה מגיע לגיל פרישה. מכיוון שמדובר בכושר עבודה באפשרותם לבחון את הדברים כל תקופה מסויימת ולכן לרוב הקביעה תהיה קדימה לשנה שנתיים לכל היותר ובסיום השנה- שנתיים יבחנו את המצב מחדש. 2) כל עוד הם מכירים באכ"ע לעבר ולעתיד אין משמעות גדולה לאבחנה עצמה של וועדת קרן הפנסיה, ואין כל טעם להעביר את ההחלטה בשנית לוועדה לערערים שייתכן ותגיע למסקנה שונה. במידה ולא יכירו להווה או עתיד אני מניח שתרצה להגיש ערעור ואז ניתן לבקש לבדוק את האבחנה בשנית.